בס"ד בשבת חנוכה וראש חדש, על פי מנהג תימנים בלאדי,נהוג להוציא שלושה ספרי תורה, לקרא בראשון פרשת שבוע, 7 עולים, ואומר חצי קדיש העולה שביעי, העולה 8 קורא בספר שני, בעניין רו"ח ומתחיל וביום השבת עד סוף פרשת ראש חודש ואומר העולה שמיני חצי קדיש, ואחר כך מוציאים ספר שלישי וקוראים בו עניין חנוכה המפטיר, ואינו אומר קדיש, ומפטיר בהפטרת חנוכה. בשבת האחרונה בבית הכנסת ספרדי או חב"ד, שהייתי נהגו אחרת וגם לא היתה תמימות דעים בין המתפללים בנושא, ונהגו להלן: עלו 5 קוראים + 4 מוסיפים לפני שישי עקב ארועי שמחה, שישי שעלה קרא שישי ושביעי יחד , לא נאמר קדיש , שביעי עלה וקרא בספר שני בעיניין ראש חדש ואחר כך אמר קדיש, שמיני כמפטיר עלה וקרא בעיניין חנוכה והפטרה ללא קדיש. 1. האם נהגו נכון? ועל מה נסמכו ? 2. מהו מקור המנהג ? 3. מהו הפסק לעיניין אמירת קדיש אחרי קריאת תורה ? והאם ניתן לבטלו אם עולים רק 6 ולא שבעה? או האם ניתן לבטלו כאשר ישנם מוספים ? האם אינם נכללים בקוראים ? במאמר אישי, אני לא חושב שיש בנ"ל בעיה אך קיימת תמימות דעים כי לא איש הישר בעיניו יעשה אלא אמורה להיות הלכה פסוקה כיצד לנהוג ולא מצאתי לכך מקור, למנהג זה, אודה לסיוע בנושא.

כך נוהגים האשכנזים. הספרדים אומרים חצי קדיש נוסף בסוף המפטיר. המקור בשולחן ערוך. למעשה יש לוח ארץ ישראל של הרב טיקוצ'ינסקי. לוח בתי הכנסת - של היכל שלמה לפי מנהגי עדות - כל אחד בנפרד. ויש לוח דינים ומנהגים לחיילי צה"ל וגם שם כתובים מנהגי העדות השונים.