ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
שאל את הרב הלכה נצרות ואיסלם

להשתתף בסעודת סילבסטר

שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב. אני גר בצרפת ועובד אצל יהודי. מארגנים מחר סעודת סילבסטר כביכול "כשרה". האם אוכל להשתתף ולצאת ידי חובה בשתייה וכוס קולה או שיש בזה איסור. בשבילי אין לי בזה שום עניין . תודה רבה.
תשובה
לשואל, שלום וברכה! מאוד לא ראוי ליהודי לארגן מסיבת סילבסטר או להשתתף בה. אם יש חשש ממשי לפגיעה בפרנסתך אם לא תשתתף, מותר לבוא לזמן קצר "לצאת ידי חובה", אך אם חלילה יש למסיבה חלק בלתי צנוע עליך לצאת לפני כן. הרחבה עצם ההתייחסות לשנה הלועזית, בפרט כשאין התייחסות לחג המולד אלא ל"תחילת השנה", איננה אמונה בעבודה זרה. במקור הדברים, קביעת הלוח השנתי הלועזי וגם קביעת עונה זו כתחילת השנה מתבססת על מציאות טבעית שברא הקב"ה: שנת החמה, בה כדור הארץ סובב את השמש, נמשכת 365 יום, ועונה זו של תחילת ינואר היא (בערך) המועד בו הלילה הוא הארוך ביותר (בחצי הכדור הצפוני) וממנו והלאה מתחילה השמש להאיר יותר. כך נאמר בגמרא בעבודה זרה ח ע"א: "תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך [והלילות מתארכים, מאז בריאת העולם בחודש תשרי], אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים. עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפלה. כיון שראה תקופת טבת [הלילה הארוך ביותר, וממנו והלאה] וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים". כידוע, גם הלוח העברי מתחשב בשנת החמה ומתאים את עצמו אליו על ידי עיבור השנה מדי שנתיים - שלוש. אמנם לאחר שהפכו ימים אלה לחגי עבודה זרה קבעו חכמינו שאסור להשתתף בו, לרבות יום זה של סילבסטר (שו"ת תרומת הדשן סי' קצה ורמ"א ביו"ד סי' קמח סי"ב ובדרכי משה שם). בהלכה המקורית היה איסור אפילו לסחור עם הגויים בימים אלו, כדי שלא לעודד עבודה זרה, ועל כך כתב בשולחן ערוך (יו"ד סי' קמח סעיף יב) שבימינו הדבר מותר, כי הגויים אינם עוסקים כל כך בעבודה זרה, וגם מחשש להתפתחות יחסי איבה. וכתב הרמ"א: "לכן אם נכנס לעיר ומצאם שמחים ביום חגם - ישמח עמהם, משום איבה דהוי כמחניף להם. ומכל מקום, בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר". לעניין היתר המסחר הדברים נכונים שבעתיים בימינו. מועדים אלה הם ציון דרך בלוח השנה הגויי, אבל אינם מבטאים אדיקות בנצרות אלא סוג של פולקלור עממי. לכן כתבו פוסקים בימינו היתרים שונים למסחר גם כאשר אין חשש של "איבה" אלא של הפסד כספי גדול (למשל, בשו"ת מראה הבזק ח"ג סי' קי). אך נטילת חלק פעיל בחגיגה זו, בוודאי אינה ראויה לבן ישראל. כתב על כך החתם סופר בדרשותיו (דרשות חת"ס ח"א דף קג): "בואו וראו דבר נפלא כי בזה חודש (טבת) אשר לקינו בו כפלי כפליים, בו התחילה מצור נבוכדנצר על עיר הקודש... ח' נכתבה התורה יונית והיה חושך ג' ימים בעולם, ט' בו מת עזרא הסופר שהיה שקול כמשה רבינו עליו השלום, וא"כ החודש הזה הוא זמן אבילות לישראל, והנה הוא התחלת שמחתם ושנה חדשה שלהם ולידת משיחם...על כן אל תשמח ביום אידם, כי שמח לאיד לא ינקה מדינה של גיהנם ח"ו". במובן זה, הדברים נכונים יותר בצרפת ושאר גלויות ישראל שבהן יש התבוללות קשה, ועלינו להזכיר לעצמנו שלא ככל הגויים בית ישראל ואין לנו חלק בשמחת חגיהם. מה עוד שאופי החגיגה של יום זה אם אינו עבודה זרה הרי הוא גילוי עריות והדומה לו, ולפעמים גם שפיכות דמים על ידי שיכורים. גם אם מסיבה זו תהיה כשרה במובן ההלכתי של המזון והצניעות, הרי היא יונקת מהתרבות הזולה שמסביב. על כגון זה אמרו חכמינו (עבודה זרה ח ע"א):"ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הן. כיצד? גוי שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו, אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: וקרא לך ואכלת מזבחו". כמובן אינני משווה "אחד לאחד", אבל הרעיון הוא שהקובע אינו כשרות המזון בסעודה אלא הרקע שלה. לכן אין להשתתף במסיבה כזו, אלא אם כן זה חיוני לשמירת מקום עבודתך וגם זאת בתנאי שלא תשתתף בחלקים הבעייתיים יותר. כל טוב!
עוד בנושא נצרות ואיסלם

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il