אישה שהתאלמנה משני בעלים ומעוניינת להתחתן האם מותר לה כאשר שני בעליה נפטרו מעל גיל 80, או שהיא אסורה כדין אישה קטלנית?

הקדמה בגמרא נחלקו מתי נחשבת אישה קטלנית האסורה להתחתן לבעל נוסף. לדעת רבי – לאחר נישואיה לשני בעלים שנפטרו נקבעת חזקה כאישה קטלנית. ואילו לדעת רבן שמעון בן גמליאל – אישה קטלנית רק לאחר שהייתה נשואה לשלושה בעלים, רק אז נקבעת החזקה. למרות שבדרך כלל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל שנקבעת חזקה לאחר שלוש פעמים, בדין זה הלכה כרבי מפני הסכנה. למרות זאת כמעט כל הראשונים ובעיקר כל האחרונים הביאו סברות להקל בהלכה למעשה, חלק מהסברות הובאו כסניף להקל, חלק כסברות בפני עצמם: א. כתבו הרמב"ם והאור זרוע - שזה לא איסור אלא חשש, ואפילו לא חשש אלא כספק חשש, ולכן פסקו אם נישאה לבעל שלישי או אפילו בעל רביעי לא תיפרד. ב. שו"ת 'חוות יאיר' - אישה קטלנית נאמר רק אם הבעלים נפטרו מיד לאחר הנישואין אבל כאשר חיה עם בעלה כמו במקרה הזה שנים רבות, מותרת להינשא. ואינה נחשבת כאישה קטלנית. ג. ספר חסידים - אם יש להם ילדים אינה נחשבת קטלנית. ד. שו"ת שבט הלוי - אם היה עבר רפואי - כמו התקף לב, אינה נחשבת קטלנית. בדומה למה שכתב הרמ"א - אם מת במחלת דֶבֶר או תאונה. ה. אם היה אחד הבעלים זקן אינו נחשב – מהו גיל זקנה? מצאנו בפוסקים שלוש דעות: לדעת החתם סופר מעל גיל שבעים, ולדעת החוכמת שלמה - מעל גיל שמונים. אך הסתמכו להקל גם מעל גיל שישים שכך כתבו פוסקים רבים ובניהם שו"ת אבני נזר, ושו"ת מהרש"ם ועוד. ו. חישוקי חמד - מצווה לפרנס אלמנה - ולא פחות להוציא אותה מהבדידות. ז. שו"ת נודע ביהודה – חידש על פי מה שכתב הראש מדוע אסורה להינשא? אישה כזו מזלה גרם לה שלא יהיה מקור פרנסה. וכתב הנודע ביהודה - אם כך אישה שיש לה יכולת כלכלית אינה נחשבת קטלנית, ומותרת להינשא. ח. דבר נוסף - בתורה מסופר על יהודה שלא נתן את שֵלָה להינשא לתמר, רואים שהגמרא לא הביאה את סיפורם להוכיח בכמה בעלים היא קטלנית. מפני שמותם של עֵר ואונָן מתו בחטאם. ועוד הסבירו שם, שביבמה אין איסור לשאת אישה קטלני מפני המצווה. ט. בנוסף לכך רואים מהפוסקים כהרמב"ם וסיעתו שהחשש הוא מדרבנן בכך שפסקו שאם נשא אישה כזו לא יוציא (בית יצחק). לסיכום - הפוסקים כולם ראו בכך מצווה למצוא פתח להיתר, בכל הגילאים, ותירצו סברות רבות הנ"ל למצוא פתח להיתר. (מקורות: יבמות סד,ב. רמב"ם איסו"ב כא, לא.. אור זרוע א, תשלח. טור, ד"מ שו"ע סימן ט. נו"ב מהדו"ק ט. שבט הלוי י, רכט. חישוקי חמד שם)