מהי הברכה על פפאיה, ברכת בורא פרי העץ או ברכתו אדמה?, מה מברכים על עצי סרק כגון צנובר. ומדוע מברכים על הקשיו בורא פרי העץ הרי הוא לא העיקר בפרי שהרי יש לו פירות הנסחטים למשקה?

נסביר את היסודות ומהם ניתן מענה לפרטים. הקדמה: הגמרא אומרת כאשר קוטפים את הפרי ונשאר "הגווזא", וממנו יוצאים פירות נוספים ברכתו בורא פרי העץ. מהו "הגווזא" שמזכירה הגמרא נחלקו הראשונים בהסברם: רש"י הסביר: נשארו ענפים ולכן בשנים הבאות שיוצאים שוב פירות ברכם בורא פרי העץ. הרדב"ז הסביר מדובר שהגזע נשאר, ואילו הרא"ש כתב ש"הגווזא" הם השורשים שנשארים באדמה ומהם יוצאים פירות מברכים עליהם בורא פרי העץ. ועל פי זה נסביר את הברכות על קבוצות מיני פירות שונים: א. הברכה על פפאיה – הפפאיה הינו עץ המתנשא לגבהים אבל בכל זאת שונה משאר העצים, בהיותו עם גזע חלול, ונותן פרי כבר בשנה הראשונה, ענפיו גדלים אבל הפרי יוצא מתוך הגזע. ולכן ברכתו בורא פרי האדמה. שאם לא כן כיצד ניתן לאכול מפרי זה המוציא פירות רק בתוך שלוש שנים (ראה על בננה) והגזע נופל, ולכן הפרי יהיה אסור מדין ערלה. אלא בהכרח שזה ירק וברכתו אדמה ואין בו איסור ערלה. ב. בננה – למרות היותו עץ אם גזע גבוה ברכתו אדמה שגזעו מתחלף מידי שנה, ויוצא מהשורשים גזע חדש. ג. בירך על פפאיה או בננה בורא פרי העץ יצא בדיעבד ידי חובתו. ד. החציל הינו ירק שברכתו אדמה – על החציל היה דיונים רבים האם ברכתו אדמה או דינו כעץ וברכתו בורא פרי העץ, אך למעשה הוא אסור באכילה בהיותו זן המוציא פירות בשלוש השנים הראשונות ואסור מדין ערלה. הרדב"ז רצה לאסור מפני שנשארים שורשי העץ של החציל ("הגווזא") באדמה וממנו יוצאים בשנית ולכן כתב: "ועל כן אני נזהר מהם, ומזהיר את הנשמעים אלי. אבל על אחרים איני אוסר אותם, לפי שלא נמצא האיסור באחד מן הפוסקים שאנחנו רגילים לסמוך עליהם. ותו, דיש להם על מה שיסמכו" ובסוף התשובה כתב: "כשעליתי לארץ ישראל ראיתי כולם נהגו בו היתר, משמע שנחשב בעיניהם כירק, ואם הוא ספק הרי הדין הוא - ספק ערלה בארץ ישראל אסור. ונתחדש לי טעם אחר, שאין בכל מיני אילן שזורעים הגרעין ועושה פרי בתוך שנתו כזה, הלכך ירק הוא". וכך גם פסקו הבית יוסף והאר"י החיד"א והחזון איש, שחציל הוא ברכתו אדמה ללא ספק. (וראוי לציין שהסטיפלר נמנע מלאכול חצילים מחשש זה). ה. ברכת פירות באילני סרק - על פירות שמוציאים אילני סרק, שהכל. (שו"ע רג, ד) ברכי יוסף שם כתב: .שעל פי האר"י זצ"ל מברכים על בוסר ברכת בורא פרי העץ. ו. סברס , צנובר – אומנם בהיותם עצי סרק, אבל כיוון שנוטעים עצים רבים כאלה לצורך אכילה ברכתם בורא פרי העץ. ז. צמחים נמוכים מתחת לג' טפחים (24 ס"מ) למעשה בורא פרי האדמה (משנ"ב, ג) – כגון: אוכמניות, פרי הפטל. ח. אננס, תות שדה, תות יער, שומשום ברכתם בורא פרי האדמה – אפילו שנשארו שורשים מעל פני האדמה ואם בירך בורא פרי העץ יצא בדיעבד ידי חובתו. ט. ברכות על מינים שונים: אנונה, ליצ'י, צנובר, אגוזי קשיו, קרמבולה, - בורא פרי העץ חמוצית (קרנברי), ארטישוק, במיה – בורא פרי האדמה. י. הקשיו – הקשיו במקורו ניטע בברזיל לפרי עבור משקה, כמו שמכינים במקומנו מיץ תפוזים, לימים התפתח חשיבות הפרי הנמכר כפיצוחים, שהוא גדל עם הפרי למשקה.