שלום וברכה, כיצד במשך שנים רבות כל כך הצליחו האחים לשמור בסוד את ענין מכירת יוסף? כיצד לא זלג המידע לבנימין או לאחרים ואף לא הגיע המידע במקרה מאת יוסף? ויתרה מכך כיצד הצליחו האחים בראותם את צערו וכאבו של אביהם במשך שנים רבות כל כך לשתוק? ישר כח ותזכו למצוות

לשואל שלום, בשאלתך הנחת הנחה ברורה כי מעשה המכירה לא דלף, אך הנחה זו אינה מוכרחת, ובאמת מדברי רש"י בכמה מקומות ניתן ללמוד שיעקב ידע שהאחים מכרו את יוסף (ראה רש"י בראשית מב, ט; בראשית מט, ה-ו, ט), ומקור דברי רש"י בחז"ל. אבל הרמב"ן (בראשית מב, ט) הבין כדבריך, שלא נודע ליעקב שהאחים מכרו את יוסף. וכתב השל"ה הקדוש (פרשת וישב מקץ ויגש, נר מצוה אות א): "זהירות גדול ועצום ונפלא צריך להיות בענין החרם, ואפילו כשנעשה החרם בעבירה, כל שכן וקל וחומר החרם הנעשה על איזה תיקון וקיום. צא ולמד היאך היה זהירות גדול בחרם שעשו השבטים שלא לגלות ענין יוסף, ולא נודע הדבר, ואף הקדוש ברוך הוא לא גילה ליעקב, כי שתפו השכינה עמהם. רק סמוך למיתתו של יעקב כשהוכיח בניו ובירכם, אז גילה רוח הקודש ליעקב כדי שיוכיחם סמוך למותו. ואמר (בראשית מט, ה-ז): 'שמעון ולוי' וגו', 'עקרו שור', 'ארור אפם', כי סמוך למותו עת תוכחה ועת ברכה, ולא אירר רק אפם, והוכיחם ואחר כך בירכם. ויוסף לא גילה לאביו מעולם שאחיו מכרוהו". וראה עוד מאמרו של מו"ר הרב איתן שנדורפי שי' בספרו "הדר התורה" (בראשית עמ' 279). בברכה נאמנה