שלום רב ושלום לרב א. אם, במקוה, האחראי תלה שלט שעליו כתוב שכל החפצים שנשארים במקוה הם יהפכו להפקר ולשימוש הרבים... האם מותר להשתמש בהם? למשל שמפו או שקית עם שמפו שהושארה במקלחת או מגבת שנשארה תלויה.. ב. ידוע, שבמקום העבודה צריך רשות מבעל הבית כדי לעשות שיחות פרטיות עם הטלפון בעבודה.. מה קורה במשרדים של המדינה, למשל עיריה... מי בעל הבית, ראש העיר, מנהל המחלקה וכו'? הרי אני משלם כספי מיסים בדיוק כמוהם.. השאלה היא מבחינת ההלכה מי נחשב קובע ואחראי על זה במקומות כאלה..

בס"ד שלום וברכה, א. עיין בשו"ת אגרות משה (חושן משפט חלק ב סימן מה, ב) שכתב: "אבידה שנמצאת בישיבה. והנה טוב לתקן לגבי אבידה שנמצא בישיבה שאם לא בא בעל האבידה בזמן מסויים שאז האבידה תהיה להישיבה או למוצאה, וצריכים להודיע ולפרסם התקנה לכל בני הישיבה כדי שיחול. וכשידוע ודאי או אף בספק שהמאבד היה איש מבחוץ שלא שייך שידע התקנה, אין מועילה התקנה, אך מסתמא אין להסתפק שמא היה איש כזה שהולכין בתר רוב". עצה זו מועילה אף במקווה. ב. אם המנהל שעומד מעליך מקפיד על עמידה בזמנים והתמדה בעבודה ניתן לסמוך עליו שאם הוא נותן אישור יש לו סמכות לכך. בדר"כ אנו אומרים אין אדם חוטא ולא לו, ואם הוא נותן רשות ואין לו רווח מכך ניתן לסמוך עליו, אך אם הוא מזלזל בכספי הציבור ולא מקפיד על העובדים שיעבדו כמו שצריך לא ניתן לסמוך עליו. בברכה, הרב משה מאיר אבינר