בבית בו רגילים להדליק נר זיכרון בחג שבו אומרים תפילת "יזכור", האם בשנה זו, ששבועות חל במוצאי שבת, מותר להדליק את נר הזיכרון ביום החג עצמו, או צריך להדליק כבר לפני השבת? (נר של 24 או 48 שעות?)

שלום וברכה! לכתחילה יש להדליק את הנר עוד לפני השבת, דהיינו לקנות נר של 48 שעות. אם שכחו להדליק מראש, או שאין נר בגודל מתאים, יש להדליק את הנר בליל החג (כמובן בהעברה מאש דולקת), ולהשתמש בנר זה גם לשימוש כלשהו, כגון להאיר בחדר חשוך או לקחת ממנו אש לבישול בחג. אם אין שימוש כלשהו בנר, יש להדליק על ידי נכרי, ואם הדבר אינו אפשרי יש מקום להקל להדליק את הנר בעצמו (בהעברה). הרחבה ומקורות: ביום טוב מותרת הדלקת אש (על ידי העברה מאש דולקת), דוקא כאשר האש נצרכת לתאורה, בישול וכדומה. הדלקת נר שאין לו כל שימוש, "נר של בטלה", אסורה (שו"ע תקי"ד, ה). הפוסקים דנו לגבי נר זיכרון, האם הוא נחשב "נר של בטלה", כיוון שאין עושים בו שום שימוש, או שמותר להדליקו ביום טוב, כיוון שעצם העניין של כבוד הנפטר הוא צורך מספיק שמצדיק את הדלקת האש ביום טוב. למעשה כתבו הפוסקים שלכתחילה יש להדליק את הנר לפני יום טוב (עיין ביאור הלכה בסעיף הנ"ל; שמירת שבת כהלכתה י"ג, ו), ולפיכך כאשר החג חל במוצאי שבת יש להדליק ביום שישי נר שידלק 48 שעות. במקרה שהאדם שכח להדליק נר מראש, מופיעה בפוסקים האפשרות להדליק את נר הזיכרון בליל יום טוב, כאשר מניחים אותו במקום שיש בו גם תועלת שימושית, כגון להניח אותו במקום האכילה ששם הנר מוסיף אור, או בבית הכנסת ששם הנר מוסיף כבוד למקום (עיין ביאור הלכה הנ"ל; שמירת שבת כהלכתה הנ"ל; שו"ת יביע אומר חלק ג', יו"ד סימן י"ט, אות ב'). אולם במציאות ימינו הדבר אינו פשוט: הדלקת הנר במקום האכילה אין בה שום תוספת אור, משום שאור החשמל מאיר היטב ואין תוספת תאורה על ידי הנר. וכן גם הדלקה של נר בבית הכנסת אין בה תוספת אור או כבוד. לפיכך, מי ששכח להדליק מראש (או שאין לו נר של 48 שעות), ידליק את הנר וידאג להשתמש בו באופן מעשי, כגון שייקח אותו לחדר חשוך כדי להביא חפץ, או שישתמש בו כדי לקחת ממנו אש לבישול במהלך החג. אם אין לאדם שימוש כלשהו בנר, יש להדליק את הנר על ידי נכרי. ואם אין אפשרות כזו, יש מקום להקל להדליק את הנר בעצמו משום כבוד הנפטר (עיין שמירת שבת כהלכתה הנ"ל).