ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
שאל את הרב הלכה קריאת התורה

עלייה לתורה ביארצייט

הרב שמואל אריאלכ"ב תמוז תשע"ט
שאלה
יישר כח על המענה המפורט. א. לפי הדעה שברכות ההפטרה הן כמעין הקדיש - מדוע לא ללכת על המקור ולהעדיף את הקדיש על ה"מעין". ב. בילקוט יוסף בחלק "אבלות" הפנה בעניין זה לספר "מקדש מלך". לא הצלחתי להבין מה הטעם לפי"ז. אולי כבוד הרב יוכל לבאר הטעם. תודה ויישר כח
תשובה
שלום וברכה! א. המקור לטעם זה הוא בספר ילקוט אברהם (הרב אברהם ליפשיץ), בהערה ליו"ד סימן שע"ו. ספר זה הוא כפי מנהגי אשכנז, ומכאן התשובה לשאלתך: כפי שהזכרתי בתשובה הקודמת, במנהג האשכנזים מקובל שהקדיש שלאחר קריאת התורה נאמר תמיד על ידי הקורא ולא על ידי העולה. מתוך כך, אין כאן התלבטות בין "מעין קדיש" לבין קדיש ממש, משום שגם אם היתום יעלה למשלים הוא לא יאמר את הקדיש. רק בהפטרה העולה אומר ברכות שהן כעין הקדיש, ולכן בחרו לעלות למפטיר, לפי טעם זה. (ואכן בספר הנ"ל אינו דן בשאלה האם עדיף לעלות למפטיר או לשביעי, אלא האם עדיף לעלות למפטיר או לאחת משבעת העליות הראשונות – לפי מנהג אשכנז אין עדיפות לשביעי על פני העליות האחרות). אצל הספרדים מקובל שהמשלים אומר את הקדיש בעצמו, ואכן הפוסקים הספרדים שנתנו טעמים לעדיפות ההפטרה, נתנו טעמים אחרים ולא את הטעם הזה, שאינו מתאים למנהג הספרדים. ב. לא הצלחתי למצוא את הפיסקה בספר "מקדש מלך" - הציון המופיע בילקוט יוסף (ובתשובות הגר"ע יוסף) כפי הנראה אינו מדוייק. אולם המדובר הוא מן הסתם בעניינים של סוד, שכן זהו פירוש על ספר הזוהר.
עוד בנושא קריאת התורה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il