שבוע טוב בשבת האחרונה הייתי אבי הבן בבית הכנסת בעל הקורא הכריז בקריאת התורה "מוסיף אחרון "ולא ידע שאני אבי הבן עדיין לא עליתי לתורה עליתי לאחר שעלה מוסיף אחרון ברכתי ברכות התורה ובעל קורא קרא מוסיף נוסף לאחר התפילה ניגש אלי אחד הרבנים בבית הכנסת וטען כי ברכתי ברכה לבטלה בברכות התורה משום שכבר הכריז בעל קורא על מוסיף אחרון אשמח לשמוע דעת תורה והלכה מנומקת האם ברכתי ברכה לבטלה

לשואל שלום ומזל טוב! בהלכות בית הכנסת יש לנהוג על פי דעת מרא דאתרא, רב הקהילה. אני עונה בהנחה שאין מישהו שהתמנה לכך. אם הבנתי נכון, השאלה היא לפי מנהג עדות המזרח שמותר להוסיף עולים שיקראו שוב ושוב את אותם פסוקים (שו"ע סי' רפב ס"ב), ונהוג להוסיף אותם בין העולה החמישי לששי (ה"סמוך") שקורא פסוקים חדשים, האם מותר להוסיף עוד גם לאחר שהכריזו "מוסיף אחרון". אינני רואה כל סיבה לומר שבגלל הכרזה זו זוהי ברכה לבטלה. אין להכרזה זו תוקף הלכתי כאילו הסתיימה הקריאה. בשו"ת 'ירך יעקב' (לרבי יעקב ארגואיטי, ח"א סי' יט) נשאל על מקרה דומה ולכאורה חמור יותר, האם מותר להוסיף עוד עולים אחרי שהגבאי כבר קרא לסמוך או למשלים (ששי ושביעי), וכתב שאם יש צורך, כגון שנזכרו שיש בעל שמחה שלא עלה או שבעל השמחה הגיע לפתע לבית הכנסת, אין כל מניעה להעלותו. אלא שכתב שמסתבר שאם כבר בפועל המשלים התחיל לקרוא אזי אין להוסיף עולים, "מאחר דנתפרסם לציבור שכבר נגמרו העולים". גם זה הוא חידוש, ומעיקר הדין נראה שרק כאשר אמרו כבר את הקדיש אי אפשר להוסיף עוד עולים (עיין שו"ע סי' רפב ס"ו ומשנ"ב ס"ק לג). בשו"ת 'ויצבור יוסף' (ח"א סי' כא) דן באפשרות להוסיף עולה אפילו אחרי הקדיש, כאשר המפטיר קורא בספר אחר (כגון בארבע פרשיות) ויקראו פעמיים את המפטיר, והביא מקורות לכאן ולכאן והסיק שאין לעשות כן. ועיין גם שו"ת באר משה (ח"א סי' א אות ד), שנראה מדבריו שעל פי השיטה המתירה להוסיף עולים שיקראו שוב ושוב את אותה הקריאה, אפילו כאשר הסתיימה הקריאה לגמרי אין מניעה לשוב ולקרוא. הדיון הוא מצד הלכות הקריאה בתורה, והמסקנה ברורה כנ"ל שע"פ השולחן ערוך אין כאן חשש ברכה לבטלה. אך למעשה, מצד טורח הציבור, אלמלא שהיית אבי הבן לענ"ד לא כדאי להוסיף אחרי שהוכרז "אחרון". יש לציבור הרגשה לא נוחה כשמכריזים "אחרון" ושוב מישהו עולה, אלא אם כן ברור לקהל שיש סיבה מוצדקת כגון זו.