שאלה
שלום לרב. האם יש חיוב להפריש חלה במקרה שמורה או גננת בבי"ס שלשה בצק ונותנת לילדות לקלוע ממנו חלות ואח"כ אופים את הכל בתנור ומחלקים לכולם.
תשובה
שלום וברכה !
על אף שהמורה אופה לכולם את החלות ויש שיעור המצריך הפרשה בברכה (1.666 ק"ג) כיון שכל תלמידה מקבלת בצק בכמות פחות מכשיעור והיא שומרת את החלה לעצמה – העיסה פטורה מהפרשת חלה, וכל שכן במקרה שהמורה נותנת לילדות לקלוע חלות וכל תלמידה לוקחת את הבצק ואופה בביתה.
ניתן להציע למורה שרוצה ללמד את התלמידות להפריש בברכה;
א. שתאמר מראש לבנות שרק יעזרו לה לקלוע ושלא יקפידו שכל אחת תיקח את החלה שהיא קלעה.
ב. שהמורה תיקח לעצמה חלק גדול מהבצק שיש בו שיעור חלה, וממנו תפריש חלה עבור כל העיסות.
הרחבה ומקורות:
יש להקדים בדין "עיסה העשויה לחלק" שיש פטור מלהפריש, זה דוקא אם לשים את העיסה ובעודה בצק היה בדעתו של אדם לחלקה לכמה אנשים ובכל חלק אין שיעור חלה אלא בצירוף כל החתיכות יחד (יו"ד שכ"ו ב', וראה רמ"א שם ד'), ואינו דומה לדין נחתום המוזכר בשו"ע (שם ב') כיון שבמאפיה הדבר תלוי בדעת הקונים. ואם קודם אפו את החלה ואח"כ רצו לחלקה אין דינה כעיסה העשויה לחלק (ב"י שכ"ו ע"פ הרשב"א, ש"ך סק"ה). ולפי האמור כאשר התלמידות קולעות את החלות ואין הקפדה שכל אחת תיקח דוקא את החלה שהיא עשתה, נחשב הדבר שהן רק עזרו למורה, וזו העצה למורה הרוצה ללמד את התלמידות איך מפרישים חלה בברכה, שתתן לבנות לקלוע את החלות ולאחר מכן המורה תאפה את כל החלות, וכל אחת תקבל חלה של חברתה בלי הקפדה שכל אחת תיקח את שלה כאמור, ובכך יש חיוב הפרשה עם ברכה. ויש להוסיף שכל האמור לעיל שיש פטור אם מתכוונים לחלק את הבצק לעיסות קטנות, זה דוקא שאין עיסה אחת אחת שיש בה שיעור בפני עצמו אחרת יש להפריש ממנה על כל העיסות (ש"ך סק"ז).
בברכה,
