ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים סעודות שבת

סעודת שבת ויו"ט לאחר חצות היום

שאלה
שלום לכבוד הרב. האם מותר להתאחר מלאכול בשבת מעבר לחצות היום? ומה הדין לגבי יום טוב? תודה רבה.
תשובה
שלום רב ! בשבת ויו"ט - אין להתאחר מלאכול עד חצות היום. אולם בראש השנה - הדבר מותר, ויש חולקים בזה. ולכתחילה אין לאחר שלא לצורך (וראה בהרחבות). יש לציין כמה היתרים: א. אם טעם משהו לפני תפילת מוסף ניתן להקל. ב. המיקל להתאחר לאחר חצות כיון שהיה עסוק בתפילה ולימוד - יש לו על מי לסמוך. ג. בשעת הצורך ניתן לסמוך על הדעות שחישוב השש שעות מתחיל משעת הקימה ולא מעמוד השחר. הרחבה ומקורות: בשו"ע (רפ"ח א') נפסק ע"פ הירושלמי - שאסור להתענות בשבת עד שש שעות, והוסיף הרמ"א: "ואפילו לומד ומתפלל אסור". נחלקו הפוסקים האם אסור תענית בשבת הוא מדברי קבלה כמו שכתוב (ישעיה נ"ח י"ג) "וקראת לשבת ענג.." או שהוא מהתורה כמו שנאמר (שמות ט"ז כ"ה): "אכלהו היום כי שבת היום..". מכל מקום לגבי איסור תענית עד שש שעות, כתב הבה"ל (שם "אסור להתענות")- שלדעת כולם הוא מדרבנן. ובמ"ב (שם סק"א) כתב שהטעם לשש שעות, משום שמבואר בחז"ל לאחר שש שעות (ביום חול), אין רגילות להתאחר אם לא בתענית, ובגמ' מבואר שהאוכל בשעה זו הוי כ"זורק אבן לחמת", ולכן אם מתענה עד חצות נחשב שהתענה כל השבת. והוסיף (שם): א. שאם מכוונים לשם תענית – אסור אפילו שעה אחת. ב. אם טועם משהו לפני תפילת מוסף - מותר להתאחר יותר משש שעות. המג"א (קנ"ז סק"א) כתב שחישוב השש שעות מתחיל מזמן הקימה של האדם בין בחול בין בשבת. האליה רבה הביא בתחילה את דברי המג"א להקל, ובתירוצו השני, כתב להקל במי שלומד ומתפלל. לגבי הטעימה שהזכרנו נחלקו הדעות למה הכוונה, הפמ"ג (קנ"ז א"א סק"ג) הסתפק האם מספיק טעימת משקה או שצריך לאכול פת בשיעור כביצה, בערוה"ש (רפ"ח א') כתב שאפילו שתה חמין לפני התפילה כבר אינו נחשב שמתענה. ובשעת הדחק כתב המטה אפרים שאפילו שתה רק מים כבר יצא מכלל איסור תענית. וראה בילקו"י (שם) כתב שאם חושש שהציבור יאריך בתפילה לאחר חצות, ישתה מים או תה (בסוכר) כדי שלא ישאר בתענית, והוסיף שנכון שהש"ץ לא יאריך יותר מידי וכן הגבאים לא יאריכו במכירת המצוות כדי שהציבור יספיק לאכול לפני חצות. המ"ב (רפ"ח סק"ב) הביא את האליה רבה, שהביא סמך להקל במי שלומד ומתפלל להתאחר - עד אחר חצות. עוד הוסיף (שם) שאיסור זה שאמור בשבת, הוא כל שכן ביום טוב, מלבד בראש השנה. ואכן בהלכות ראש השנה (תקצ"ז סק"ב) כתב המ"ב שמותר להתענות בר"ה כשמתפלל עד חצות, וכן כתב הרמ"א (תקפ"ד א'): "ומאריכים בפיוטים ותפלות עד חצות", וביאר המ"ב (סק"ה) שכל ההיתר להאריך הוא דוקא בפיוטים ותפילות, אך בניגונים אין להאריך. אך במעשה רב לגר"א כתב שאין להתאחר בתפילה יותר מחצות כיון שאין להתענות בו עד חצות, וכן כתב בחיי"א (כלל קל"ט ח') משמע שאין חילוק לשיטתם בין ר"ה לשאר יו"ט. ובשו"ע (תקצ"ז א') כתב השו"ע: "אוכלים ושותים ושמחים ואין מתענין בר"ה ולא בשבת שובה..". והביא המ"ב (שם) שלדעת כולם מותר להתענות בר"ה ולהתפלל - עד חצות אע"ג שבשבת ויו"ט אסור. וכתב במטה אפרים (תקצ"ז ב'), שהטעם שהתירו בר"ה להאריך בתפילות ופיוטים גם לאחר חצות, הוא משום שבר"ה אנו עומדים ומבקשים על נפשנו. לגבי סעודת שבת לאחר חצות, מבואר בשו"ע (של"ד א') שאדם שפרצה שריפה בביתו בשחרית, הוא יכול להציל מזון שתי סעודות, לסעודת הבוקר ולסעודה שלישית. ואם כעת זמן מנחה הוא יכול להציל רק מזון סעודה אחת. וכתב על כך הב"ח (הוב"ד במ"ב סק"ב) שלאחר חצות היום אפילו אם אותו אדם עדיין לא אכל, אינו יכול להציל אלא מזון סעודה אחת. טעמו, כיון שזמן סעודה שניה של שבת כבר עבר. אולם המ"ב סיים עם דברי הפמ"ג שמפקפק בדברים אלו. כמו כן מדברי המ"ב שהבאנו לעיל משמע שיכול לטעום משהו לפני התפילה ויכול לאכול סעודה שניה לאחר חצות, אולם בשו"ת אור לציון (ח"ב, הערות על פרק כ"א) כתב שדברי המ"ב הם נגד דעת מרן השו"ע שפסק כראשונים הסוברים שלכל סעודה יש את הזמן שלה, סעודה שניה עד חצות אח"כ סעודה שלישית וכו'. למעשה ודאי שיש להתחיל סעודה לפני חצות אם לא בדיעבד בשעת הצורך וע"פ ההיתרים הנ"ל. בברכת רבה,
עוד בנושא סעודות שבת

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il