: לפני שנה התחלתי לעמוד בשעת קריאת התורה, ואני רוצה לדעת – האם נכון לנהוג כך ואפשר להמשיך, או שיש להפסיק ולשבת כמו כולם?

שלום וברכה מעיקר הדין אין צורך לעמוד בקריאת התורה, ויש המהדרים לעמוד מכיוון שבקריאת התורה יש מעין מעמד הר סיני. יש שעומדים רק באמירת "ברכו" של העולים לתורה. ממילא, אם אתה רוצה להדר, אתה יכול להמשיך לעמוד וזה מנהג טוב, אך אין חובה. אם העמידה גורמת לך לחוסר ריכוז - צריך לשבת, כי ההקשבה לקורא חשובה יותר מהעמידה. גם למחמירים לעמוד, בזמן אמירת "מי שבירך" שבין עולה לעולה אפשר לשבת. אם אתה רוצה להפסיק לעמוד - אתה יכול לסמוך על התרת הנדרים שעושים בערב ראש השנה, שבה מוסרים מודעה על כל מנהג טוב שעושים שלוש פעמים מבלי לומר "בלי נדר". הרחבה: השולחן ערוך בהלכות קריאת התורה (אורח חיים קמו, ד) כתב שאין צורך לעמוד בקריאת התורה, ורמ"א שם הוסיף שיש המחמירים ועומדים, וכך נהג מהר"ם. המשנה ברורה שם (ס"ק יט) הביא שהפוסקים האחרונים קיבלו להלכה את שיטת השו"ע, והב"ח כתב שאפילו המהר"ם לא סובר שזו חובה גמורה, אלא שראוי להדר ולעמוד מכיוון שהאדם צריך לחשוב בזמן קריאת התורה כאילו כעת הוא מקבל אותה מהר סיני. המשנה ברורה מוסיף שאדם חלש שקשה לו לעמוד, ובעקבות כך הוא לא מתרכז היטב בקריאת בעל הקורא - צריך לשבת, ובס"ק כ' הוסיף שבין גברא לגברא לכל הדעות ניתן לשבת. המשנה ברורה עצמו סובר שבזמן אמירת "ברכו" של העולים לתורה צריכים לעמוד (שם ס"ק יח), וגם לשיטתו רק בזמן אמירת "ברכו את ה' המבורך" ועניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" צריך לעמוד, ובזמן שהעולה מברך את ברכת התורה כבר אפשר לשבת (אשי ישראל לח, הערה נד בשם הרב קנייבסקי). כף החיים (ס"ק כ) הביא שהאר"י הקדוש היה נוהג לשבת בזמן קריאת התורה, וגם בזמן אמירת "ברכו", וכך נוהגים בבתי כנסת רבים (פניני הלכה תפילה כב, ח). אדם שרוצה להחמיר ולעמוד יכול לעשות זאת אפילו בבית כנסת שבו המנהג הוא לשבת, ואין בזה משום יוהרא (אמרי בינה, שו"ת בצל החכמה ועוד, בפסקי תשובות סימן קמו הערה 27). בברכה הרב אריה מינקוב