שלום וברכה, לאחר התעסקות בקניין ע"י קטן עלתה שאלה, איך זה שכיום ילדים קטנים עושים קניין בחנויות מכולות אם לקטן אין אפשרות לעשות קניין, הרי מצד אחד הוא גם לא יכול להיות שליח ע"י הוריו וגם אם הילד הרוויח את הכסף, והכסף שלו הרי אינו רשאי לעשות קניין, בנוסף, במידה וההורה מקנה לילד אפשרות לקנות דבר מאכל בקיוסק בדרכו לבית הספר עוד קל יותר לקבל, אך אם המוכר עושה קניין עם ילד על דבר שההורה בוודאי לא יסכים שיקנה (כמות גדולה של ממתקים/ לייזר/ סגריות) אז איך דבר כזה יכול להיות קניין? כידוע ליד הרבה בתי ספר קיימים מכולות/ קיוסקים שרוב פרנסתם מקניין ע"י קטן כך שרוב הכנסתם הינה תקינה. תודה רבה!

א. בשביל לקבל דבר (חפץ/דבר מאכל) במתנה ולהנות ממנו, לא חייבים מעשה קניין. וכי אדם שאוכל אצל חברו, שמוזמן לסעודה, קונה את האוכל..? הקטן יכול לקבל ולהשתמש במה שנותנים לו. הקניין מורה על בעלות. כאן יכול להיות השוני , האם לקטן יש בעלות או לא (לעניין גזל מקטן, השבת אבידה ועוד) ב. חכמים תקנו לקטן מעל גיל שש הבקי בטיב משא ומתן קניין מדרבנן במטלטלין (ולא בקרקעות). זאת אומרת שלקטן זה ישנה בעלות על חפציו מדרבנן.(חושן משפט רל"ה סעי' א) ג. בעלות על הכסף אינה גורמת באופן תמידי וישיר לבעלות על החפץ הנקנה. הכסף יכול להיות שייך להורים ואם הדבר נעשה בהסכמתם וברצונם. החפץ הנקנה יכול להיות שייך לקטן . ד. לא מומלץ לחנך את הילדים לקנות בעצמם מקיוסקים וכדו' יכול להיות בזה הרבה דברים לא טובים, הן בחינוכם והן בדברים נוספים..