שלום רב, קנינו סיר טיגון ללא שמן של חברת פיליפס. אנחנו מעוניינים לעשות בו מאכלים בשריים. מה ההלכה למאכלים פרווה שנעשה בו- האם הם יהיו רק בחזקת בשרי או יהיו בשריים ממש? האם יש צורך לחכות 24 שעות /להפעיל על החום הכי גבוה (200 מעלות זה הכי גבוה) או פשוט רק לנקות? תודה רבה!

שלום וברכה! א. מתייחסים לסיר זה כמו כל סיר. ב. למעשה אם הסיר בן יומו (לא עברו 24 שעות מהבישול האחרון): בני ספרד הנוהגים כדעת מרן השו"ע - יכולים לבשל בו פרווה לכתחילה ע"מ לאכול את הפרוה עם גבינה. ואילו לבני אשכנז - אין לעשות כן לכתחילה אלא אם כן כבר עירבו את התבשיל עם חלבי. ג. במידה והסיר אינו בן יומו (עברו 24 שעות מהבישול האחרון): ניתן להקל הן לבני ספרד והן לבני אשכנז - לאכול את המאכל עם חלב. ד. בשני המצבים הנ"ל כאשר מדובר בסיר נקי, אין למאכל דין בשרי ממש, אלא מה שמוגדר בפי העם "בחזקת בשרי", וכאמור לעיל יש בכך חילוקי מנהגים. מכל מקום לדעת כולם - אין צריך להמתין שש שעות בינו למאכל חלבי, וניתן להגישו בכלים חלביים ובארוחה חלבית. הרחבה ומקורות: דין זה נקרא נותן טעם בנותן טעם, כלומר בסיר יש טעם בלוע מבשר, והסיר נתן טעם בתבשיל הפרווה. וכיון שהטעם שבלוע במאכל הוא קלוש מאד, דעת מרן השו"ע (יו"ד צ"ה, א') להתיר לאכול את הפרווה עם החלב. ואפילו אם הסיר בן יומו, ואפילו אם הוא יודע מראש שהוא עתיד לאכול את התבשיל עם חלב, וכן פסק בשו"ת יבי"א (ח"ט ד'). וכך נוהגים רוב בני ספרד. מאידך דעת הרמ"א (שם ב') שאין לעשות כן לכתחילה ורק בדיעבד שעבר ועירב את התבשיל הפרווה עם המאכל החלבי מותר לאוכלם יחד. וכן נוהגים בני אשכנז, וכן נקטו להלכה כמה מפוסקי ספרד (זבחי צדק שם סק"ב, בא"ח קרח י"ג, שמש ומגון ח"א יו"ד ח' לגר"ש משאש זצ"ל). רק אציין שבספר פתחי מגדים (עמ' פ') הוסיף שהמחמיר בביתו בדבר זה קדוש יאמר לו, ואם הוא רואה שהדבר פרוץ, נכון להחמיר כשאין הפסד מרובה. במידה והסיר אינו בן יומו; היינו שעברו עליו יותר מעשרים וארבע שעות מבישול הבשר, לבני ספרד מותר לכתחילה לבשל את פרווה ולאוכלו עם מאכלי חלב. ולגבי בני אשכנז: יש אומרים שגם במקרה זה אין לבשל מאכל פרוה בכלי הבשרי על מנת לאוכלו עם חלב, ורק אם כבר בישל מותר לאוכלו (ראה רמ"א שם סע' ב', ופתחי מגדים עמ' פ"א שכתב שמשמע מדברי החכמת אדם שכתב שאם אין לו כלי אחר, מותר לחמם מים בכלי בשרי שאינו ב"י ע"מ ללוש בו את הפת, ומשמע שרק בזה שאינו ודאי שיאכל את הפת עם הגבינה מותר, וכן דעת הגר"ע אויעברך שליט"א, אך בדה"ש בציונים ס"ק ע' למד מזה שאפילו לבשל ע"מ לאוכלו ממש עם המין השני מותר, וכן כתב לסמוך על דבריו בשו"ת תשובות והנהגות ח"א תל"ד כאשר יש איזה דוחק). ויש אומרים שמותר לבשל לכתחילה את התבשיל הפרוה על מנת לאוכלו עם חלב, וכן נוהגים רבים מבני אשכנז (כה"ח יו"ד צ"ה, חכמת אדם כלל מ"ח ב'). ברכת ה' עליכם,