שאל את הרב

  • הלכה
  • ברכות וסעודה
קטגוריה משנית
  • הלכה
  • האם מברכים במקרים שונים
undefined
שאלה
מתי וכיצד מברכים ברכת שהחיינו על פירות?
תשובה
ברכת שהחיינו על פירות וירקות נהיית יותר ויותר נדירה. עקב מציאות הפירות הנמצאים בכל ימות השנה, בין אם מגדלים בכל העונות או שהפירות הם מהקפאה או מחו"ל. כפי שהיה לפני שנים בתחום הירקות כיום נפוץ גם בפירות שהם נמצאים כל השנה כגון: תפוזים, ענבים, מילון. ולכן לא ניתן לברך עליהם שהחיינו. גם אם מישהו לא אכל באפן אישי כבר זמן רב. מובא בגמרא ירושלמי מסכת קידושין – עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל. ועוד מובא שר' לעזר חשש לשמועה זו והיה אוסף פרוטה לפרוטה על מנת לקנות מכל פרי המתחדש על מנת לברך שהחיינו. א. מובא בגמרא במסכת עירובין רב יהודה: היה מברך ברכת שהחיינו על קישואים, שהיה מתחדש משנה לשנה. ב. בזמנים קדומים היו מברכים בראיית הפרי (דעת הרמב"ם ורש"י) כיום המנהג לברך בשעת האכילה. ג. סדר הברכות ברכת שהחיינו האם צריך לברכה לפני ברכת העץ או לאחריה בסמוך לאכילה? אומנם המשנה ברורה כתב בשם הפרי מגדים לברך ברכת שהחיינו לפני ברכת העץ כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת העץ לאכילת הפרי, או שיברך שהחיינו לאחר הטעימה מהפרי. אבל למעשה נוהגים לברך ברכת שהחיינו לאחר ברכת העץ ואינו נחשב להפסק, (יש שחקרו האם ברכת שהחיינו היא ברכת השבח או ברכת הנהנין, ולכן תהיה נפקא מינה מתי לברך למי שסובר שזו ברכת השבח יברך ברכה זו לפני ברכת העץ, ולמי שאומר שזו ברכת הנהנין יפסוק לברך לאחר ברכת העץ ולכן אינה נחשבת הפסק. ד. פרי שהוא בוסר ברכת שהחיינו מברכים על פרי בשל ולא בוסר. ה. לא בירך שהחיינו בפעם הראשונה שאכל הפרי בזמנים שהיו מברכים שהחיינו על ראיית הפרי היו מברכים גם בפעם השנייה שהיו רואים אותו, אך כיום שמברכים בזמן האכילה מברכים שהחיינו רק בפעם הראשונה שאוכלים. אך יכול לשמוע ברכת שהחיינו מאחר ויכוון להוציאו, או שיברך על פרי אחר. ואם נזכר לברך במהלך האכילה הראשונה יכול לברך שהחיינו (קצות השולחן). ו. האוכל פרי חדש ואינו שמח באכילתו מי שאוכל פרי חדש ואינו שמח באכילתו לדעת שו"ת שבט הלוי: לא יברך מפני שאינו שמח. אבל למעשה נוהגים לברך . (הרב אלישיב זצ"ל) ז. פירות מורכבים האם מברכים עליהם שהחיינו פירות מורכבים נעשו נגד רצון ה' ולכן ישנם פוסקים שאמרו שאין לברך על אכילתם ברכת שהחיינו (כה"ח) אך לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל יברך שהחיינו על פרי מורכב (וכך הבינו שפסק ביה"ל ) . ח. ריבת אתרוג האוכלים ריבת אתרוג אין לברך שהחיינו לאחר חג הסוכות. מפני שעל האתרוג כבר בירכו שהחיינו בנטילת ארבעת המינים. ט. ברכת שהחיינו רשות או חובה מובא בגמרא שברכת שהחיינו היא רשות. ובהסבר הדבר נאמרו כמה דעות. יש שהסבירו – שברכה זו רשות ואין חובה לאכול פרי חדש אבל אם אוכל חייב לברך(האשכול). לדעת החת"ס – כאשר נהנה הברכה היא חובה. ובית יוסף בשם הרשב"א כתב שהברכה היא רשות ואם לא בירך לא עושה עבירה. אך כתבו האחרונים – מכל מקום ראוי שלא לבטלה. י. ברכת שהחיינו על פירות האדמה פירות וירקות מברכים עליהם שהחיינו כאשר ברור שהפרי מתחדש משנה לשנה כתותים ואבטיח. יא. ברכת שהחיינו על כמה פירות ניתן לברך ברכה אחת על כמה פירות הנמצאים לפניו. יב. ברכת שהחיינו על זנים שונים השולחן ערוך פסק לברך שהחיינו על כל מין ומין, אך האחרונים חששו לברך ואמרו שיניח כל הזנים יחדיו ויברך שהחיינו על כולם בברכה אחת.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il