האם אין במנהגי אכילת פירות בטו' בשבט תופעה חומרנית?

שאלה זו נשאל שו"ת תורה לשמה (בא"ח) - על יהודי שעלה לארץ וגר בצפת, והנה במרחק הליכה לא קטן היו פרדסים עם פירות חשובים כלשון השואל האם יש בכך ממידת חסידות ללכת לשם ולאכול מפירותיה. וענה - גם לפי מידת חסידים המעשה הזה ראוי, ומצאנו בגמרא (מסכת עירובין) שחכמים היו הולכים לבקעת גינוסר ונהנים מהשפע והגמרא מתארת שם, את כמות הפירות שאכלו ואת ההשפעה שלהם, ומראה הגמרא שהיו הולכים מאה חכמים כדי לאכול פירות מתוקים וטובים. ולכן מפני שגם כוונתך לשם שמיים בשביל חיבוב הארץ ולהודות לה' לך אכול בשמחה, והכל הולך אחר כוונת הלב.