שלום לכבוד הרב! אדם שבירך על מאכל, הכניס אותו לפיו ולפני שבלע דיבר. האם זה הפסק וצריך לחזור ולברך או שכיוון שהכניס כבר לפיו יצא ידי חובת הברכה? בנוסף מה הדין במקרה שאפילו לא לעס ורק הכניס לפיו, האם הדין יהיה שונה?

שלום רב לשואל היקר! אדם שברך על מאכל והכניסו לפיו ולפני שבלע דיבר דבר שאינו מצורך הברכה, בין אם הוא בלע מעט את טעם האוכל שהכניס (הנאת החיך) או אפילו רק לעס את המאכל - אינו צריך לחזור ולברך. מקורות: מקור הדין בגמ' בברכות (מ.) שאסור לדבר בין ברכה לאכילה, ונפסק בטושו"ע (קס"ז ו'). ובשל"ה הקדוש (שער האותיות נה.) נטה לומר שאסור לדבר עד שיבלע את הכל. וראה במ"ב (שם סקל"ה) שדן לגבי הפסק ונשאר בצ"ע בנוגע לצד שהעלתם בשאלה, ומה שכתב בשם החיי אדם שמספיק אם טעם ממה שלעס. ובשעה"צ (סק"ל) כתב שכיון שיש מחלוקת הפוסקים בדבר, יש להיזהר בכך לכתחילה. ובשו"ת יבי"א (ח"ה סי' ט"ז) הכריע ע"פ פוסקים רבים, שאין שיחה בשעת לעיסה נחשבת הפסק, והסיק ע"פ כמה ראשונים שניתן לענות על דבר שבקדושה בשעת לעיסה. לכן למעשה אין לחזור ולברך באופנים שכתבנו לעיל, מדין ספק ברכות להקל. בהצלחה רבה ובשורות טובות,