שאל את הרב

  • הלכה
  • שילוח הקן

מקומות הפטורים משילוח הקן

undefined

הרב חיים שרייבר

כ"ג תמוז תש"פ
שאלה
ב"ה שלום כבוד הרב דברים פרק כב ו כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ אֶפְרחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רבֶצֶת עַל-הָאֶפְרחִים אוֹ עַל-הַבֵּיצִים לֹא-תִקַּח הָאֵם עַל-הַבָּנִים תורה תמימה בדרך - מה דרך שאין קנו (קינו [של הציפור]) בידך אף כל שאין קנו בידך, מכאן אמרו, יוני שובך ויוני עליה שקננו בטפיחים ובבורות, ואוזין ותרנגולין שקננו בפרדס חייבין בשילוח, אבל קננו בתוך הבית וכן יוני הרדסיאות (שגודלות עם אנשים) פטורין משילוח [חולין קלט ב]: שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום טוב סימן תצז סעיף ט יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחים, (פי כלי חרס הבנויים בכותלים לקנן בהם העופות), אסור לצודן; לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים, אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן, אבל זימון צריכים. השאלה: איך שרבי יוסף קארו מפרש טפיחים (פי כלי חרס הבנויים בכותלים לקנן בהם העופות) אז לא חייב בשילוח הרי זה כמו שובכים שפטורים תודה
תשובה
שלום השולחן ערוך (יו"ד סי' רצב ס"ב) פסק: "קן המזומן אצלו, כגון יונים שדרכן ליגדל עם בני אדם בבתים, ואווזים ותרנגולים שקננו בבית, פטור. אבל יוני שובך ועליה, וצפרים שקננו בטפיחים (פירוש כלי חרס הבנוי בכתלים אשר שם צפרים יקננו) ובבורות, ואווזים ותרנגולים שקננו בפרדס, חייב. והוא שלא הוגבהה האם מעל הביצים כלל, משהטילם. אבל אם הוגבהה האם מעליהם אם המקומות הללו שלו, זכתה לו חצירו והוה ליה מזומן, ופטור". וביאור הכלל העולה מדין זה הוא כך: קן מזומן=קן שיש בו ציפורים הרגילים לגדול עם אנשים בבתים - כגון: קן בבית - פטור ממצות שילוח הקן על פי דרשת הפסוק "כי יקרא" פרט למזומן. קן שיש בו ציפורים שאין דרכם לדור עם אנשים בבית או קן שנמצאת במקום אינו משתמר - כגון: בטפיחים או בפרדס - חייבים בשיולח הקן. כל זה כאשר האם לא הוגבהה כיון שאסור לאדם לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם אם כן גם חצירו לא קנתה לו את הביצים "דכיון דאיהו לא מצי זכי לא זכי ליה חצירו" (ש"ך). יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il