ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה שאלות אקטואליות

קניות באינטרנט

שאלה
שלום רב! רציתי לשאול מספר שאלות לגבי קניות באינטרנט.. 1. כאשר קונים באינטרנט והמוצר לא מגיע אחרי מספר הימים שצויין, מקבלים החזר כספי מלא על התשלום עבור המוצר, בעוד שייתכן שהמוצר יגיע אחרי הזמן שהתחייבו וייתכן שלא.. האם כאשר המוצר מגיע מותר להשתמש בו?האם יש צורך לשלם למוכר למרות שקיבלתי החזר בגלל שלא עמדו במסגרת הזמן שהוקצה? 2. לעיתים כאשר מזמינים מוצר ומה שהתקבל לא דומה למה שצויין, מקבלים החזר כספי (חלקי/מלא). האם מותר להעביר/למכור את הפריט לאנשים שיישתמשו בו ? אין בזה גזל? לגבי 2 המקרים החזרת הפריט באה על חשבון הלקוח, ואין החזר כספי. 3. האם מותר לקנות באינטרנט ב3 השבועות/ בר"ח אב/בשבוע שחל בו ? כנראה שהפריטים לא יגיעו עד 9 באב.. 4. כאשר מוכרים מוצר, באיזה סכום מותר למכור אותו ביחס למחיר ששולם עבורו? 5. האם יש עניין לקנות אצל יהודים גם כשהמחיר כפול פי כמה וכמה מקנייה בחו"ל דרך אתרים באינטרנט? תודה גדולה לרב!!!
תשובה
1. תשובת הגאון הרב דב ליאור באתר זה היא ש"צריך לחזור ולשלם או לבטל את העסקה לגמרי ולהחזיר את המוצר, אבל אי אפשר לקבל את המוצר ללא תשלום". נוסיף ע"כ שאם יש תנאים באתר השונים מהוראה זו, נראה שיש לנהוג ע"פ. 2. כנ"ל. 3. בשלושת השבועות מותר לקנות באינטרנט כיוון שהאיסור בימים אלו הוא לברך שהחיינו אך אין איסור לקנות. וכך כתב השולחן ערוך (תקנא, יז) "טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש", בתשעת הימים אסור לקנות כיוון שיש למעט במשא ומתן וגם קנייה דרך האינטרנט היא משא ומתן וכן כתב השו"ע (סעיף א) "מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן". אך אם יש מבצע מיוחד שאם לא תקני כעת תפסידי אותו מותר כיוון שלא גזרו כאשר יש הפסד. 4. מותר למכור את המוצר כפי שהוא נמכר בחנויות בארץ. איסור אונאה אינו ביחס למחיר בו אני קניתי את המוצר אלא ביחס לחנויות המצויות במקום בו מוכרים את המוצר. 5.ויקרא (פרק כה, יד): "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ...". ובספרא (בהר פרשה ג) נכתב: "מנין כשהוא קונה לא תהיה קונה אלא מיד עמיתך? ת"ל 'או קנה מיד עמיתך'". הרמב"ם ושאר הפוסקים לא הביאו דין זה. ובשו"ת חקרי לב (חו"מ סימן קלט) כתב: "אבל עכ"פ הדין דין אמת, דפשט הכתוב כך הוא, וגם סברא הוא שיש להקדים ישראל לגוי בכל מקח וממכר, וגדולה מזו יש לדון דאם בא לקנות ומוזיל ליה הגוי קצת טפי מישראל, וכן אם בא למכור והגוי קונה ממנו קצת ביוקר טפי מישראל, דאפילו הכי חייב לקנות ולמכור מישראל, כל שאין ההפרש רב חייב להקדים הישראל לגוי". הרמ"א (בשו"ת סימן י) הביא דין זה וכתב: "אין לומר דזהו דווקא כשהכותי והישראל נותנין בערך ובמקח אחד, אבל כשהכותי מוזיל טפי - שרי ליקח ממנו כדי להרוויח במקחו. הנה דברים אלו גם כן הבל המה... אם כן הא דאמר הכתוב 'מיד עמיתך' מיירי כשמוזיל גביה, דאם בשווין הכתוב מדבר לא צריך קרא, דפשיטא הוא דעל עמיתך גמור הוא חייב להחיות. אלא שמע מינא דהכי קאמר, דאפילו בגר במעות ולחברו בהפסד - מכל מקום חברו קודם". וכך פסק החפץ חיים באהבת חסד (פרק ה, ז) שצריך לקנות מיהודי אפילו אם יצטרך להוסיף מעט יותר מאשר אצל הנוכרי. ומכל מקום העלה בנתיב החסד (ס"ק יב) שזו רק מצווה, ואינה חיוב שכופים על כך. מלשון החפץ חיים מוכח שדין זה הוא רק כאשר צריך להוסיף מעט, אבל כאשר פער המחירים גדול אין חיוב לקנות מיהודי. בברכה,
עוד בנושא שאלות אקטואליות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il