שלום יש לי חברות חרדיות בעבודה שמשמיעות טענה שנפוצה בציבור החרדי, טענה שאומרת "למה לעלות להר הבית? למה להכעיס להתגרות בגויים? גם כך יבוא משיח ויבנה את בית המקדש, אז למה בוא נחכה לו. למה סתם להכעיס את הגויים ?" מה אפשר לענות לטענה הזאת ? חשבתי אולי לענות שיש מצוות כיבוש הארץ וגם לא תחונם חלה גם בהר הבית. האם זה נכון לענות כך ? מה עוד אפשר לענות ? תודה

שלום וברכה, לא אתייחס לכל ההיבטים של עלייה להר הבית, אלא אתייחס רק לנקודות שציינת בשאלה של התגרות בגויים כיבוש, ו'לא תחנם'. א. אכן בזמן הגלות עם ישראל היה צריך להיזהר מאד שלא לעורר מהומות ולא לעשות שום דבר שיכול לעורר את כעסם של הגויים. אך כיום שב"ה חזרנו לארצנו, עלינו לעמוד בקומה זקופה ולא לפחד לעמוד על שלנו בגאון. כבר לפני יותר ממאה שנה כתב רבן של ישראל הרב מאיר שמחה מדווינסק שאין לנו לפחד מלעלות ולהחזיק בכל ארץ ישראל וז"ל: "אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן־רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל, ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) - למקומה וכו". צריך לדעת שמבחינתם של אויבינו המאבק הוא לא רק על הר הבית. בכל הדורות והמקומות גויים חיפשו תירוצים שונים מדוע לנסות לפגוע בנו. אם נחשוש שלא "להתגרות בגויים" בעניין זה - נצטרך להתקפל מכל ארץ ישראל ולחזור לארצות שגרנו בהם לפני השואה. ב. הטענה שעלייה להר מעוררת את זעמם של הגויים ומסכנת חיים של יהודים - אין בה הכרח. יש מקום לומר בדיוק הפוך! נסיגה משטח כתוצאה מאיום של גויים יסכן יהודים יותר והיא הגורמת פיקוח נפש. כך סברו הרב שאול ישראלי (תחומין ח"י) והרבי מלובביץ (אוצר אגרות קודש עמ' 355). הם למדו כן מהגמרא (עירובין מה.) ושולחן ערוך (שכט ו). ג. אנשי ביטחון מחויבים להיות בהר הבית מטעמי ביטחון לכל הדעות (הרב יוסף שלום אלישיב כמובא בספר המחזיר שכינתו לציון ח"ג עמ' 203). במציאות כיום, אם יהודים לא יעלו להר הבית נאבד שם את האחיזה ולא נוכל להחזיק את המקום מבחינה ביטחונית (כך אמרו ראש השב"כ וראש המחלקה היהודית לרב יעקב מדן שליט"א). ד. לגבי מצות כיבוש - אכן נצטוינו ליישב את ארץ ישראל ושלא נעזוב את הארץ ביד זולתנו מן האומות (רמב"ן מצוה עשה ד). ואם אף אחד לא יעלה להר, יתכן שזה יגרום שמדינת ישראל לא תחזיק את המקום ותעבור על מצות כיבוש הארץ ועל איסור לא תחנם (ראו באות ג). ה. לגבי הטענה שמשיח יבנה את בית המקדש - אין זה פשוט. האריך בכך בספר אם הבנים שמחה (פ"ב, טז) והביא מקורות מהירושלמי ועוד ספרים שבית המקדש ייבנה לפני מלכות בית דוד. יש להוסיף שהיו גדולי עולם כבר לפני מאתיים שנה שסברו שניתן להקריב בזמננו קרבנות ועשו מאמצים מעשיים בעניין (ראה חשוקי חמד פסחים הקדמה). אגב, הרב אביגדור נבנצל שליט"א כתב בשו"ת 'ביצחק יקרא' שיש לנו חיוב כיום לבנות את בית המקדש. שאלתי את הרב אז מה מעכב? השיב: בג"ץ... הרחבות: א. בזמן הגלות הורו לנו חז"ל שעלינו להיזהר שלא לפעול נגד רצון הגויים. ראה למשל כתובות (קיא.): "ג' שבועות הללו למה? אחת, שלא יעלו ישראל בחומה; ואחת, שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם". ובברכות (ז.) "שעה משחקת לו שאני". ואכמ"ל. אך בזמן הזה כבר סר פחד האומות (כלשון הרב מאיר שמחה מדווינסק לפני יותר ממאה שנה), וקל וחומר היום שעם ישראל חזר לארצו, וחי במדינת ישראל ב"ה, שהיא אתחלתא דגאולה כפי שכתבו כמעט כל גדולי הדור (כמובא בקול מבשר סי' כא, וביביע אומר ח"ו סי' מא אות ה) - ועלינו לעמוד בקומה זקופה. וכך כתב מרן הראי"ה קוק במאמר הפחד (בספרו עקבי הצאן) "באחרית הימים בעקבא דמשיחא, שהאורה האלהית היא עומדת אחר כתלנו, הנה ראשית כל ההכשרים היא הסרת הפחד העודף של המחשבה מתוך הנפש הכללית... ואז תקבע הגבורה במשבצת הקדושה, והמחשבה תפריח. "אל תיראי כי לא תבושי, ואל תכלמי כי לא תחפירי, כי בושת עלומיך תשכחי, וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד" [ישעיהו נ"ד, ד']". וכבר היה לעולמים שבתחילת תהליך גאולה, לאחר גלות ארוכה עם ישראל פחד מהאויבים והרגיש עדיין בגלות. וכך כתב האבן עזרא (שמות יג יז) לבאר מדוע עם ישראל ברחו מהמצריים אף שהמצרים היו פחות מהם במספר, וז"ל: "והנה לא ראו מלחמה, והיו עבדים תחת יד אחרים, והנה כאשר יצא פרעה אחריהם אין בהם מרים יד. גם עמלק יצא על ישראל במתי מעט ויזנב אחריו והיה נחלש מפניו, לולי משה בחירו". עכ"ל. וכתב המשך חכמה (במדבר יג לא) שזאת היה טעותם של המרגלים שהיו אנשים גדולים כידוע, אך חששו מלהיכנס לארץ, וטענו שצריך לחכות לדור הבא שיוכלו להילחם בגבורה נגד האויבים ע"ש. וכתב הרב מאיר מאזוז (מובא בספר המחזיר שכינתו לציון ח"ג עמ' 276) "התורה מלמדת אותנו תצפצפו על האו"ם. פעם בן גוריון אמר 'אום שמו"ם". וציין הרב מאזוז שלומדים זאת מהפסוק בתורה "לא תיראום כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם" – לא תירא מהאו"ם" ע"ש. מעניין מה שכתב הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל (תשובות איברא עמ' ריז) שלפני השואה רצו ההסתדרות הציונית לעשות חרם על גרמניה (boycott) כתוצאה מהחרם הכלכלי שהגרמנים עשו על יהודי גרמניה. הרב אלחנן ווסרמן פנה לרב חיים עוזר גרודזנסקי שיביע התנגדות לחרם משום שיש בכך התגרות באומות. הרב חיים עוזר לא הסכים והסביר שגם עם ישראל הוא אומה ואסור למרוד גם בעם ישראל... כמו כן יש לציין שמייסד ארגון 'שלום עכשיו' שאל את הרבי מלובביץ מה דעתו בעניין מסירת שטחים תמורת שלום. הרבי מלובביץ אמר לו שכל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ומי שמוסר חלק ממנה לגויים גוזל את עם ישראל. שאל אותו הנ"ל: האם גם במחיר שכל העולם יעשה איתנו מלחמה? השיב הרבי: הגויים לא צריכים סיבה להזיק לישראל. והוסיף ואמר "אני באתי מרוסיה. שם העלילו עלילות על ישראל בלי שום סיבה אמיתית" (מתוך סרטון). ב. הגמרא בעירובין (שם) מדברת אפילו בחוץ לארץ בזמן הגלות כפי שציין הרבי מלובביץ (שם). יצוין שלא מוסכם שניתן להוכיח מהסוגיא בעירובין הנ"ל למציאות של זמנינו. ראה בשו"ת עשה לך רב (ח"ד סי' א) ואכמ"ל. ג. עוד מובא (שם) שחייל דתי שאל את הרב אלישיב מה נכון לעשות כאשר הוא יכול להשתבץ בשמירה על הר הבית או להשתבץ בשמירה על הכותל. תשובת הרב אלישיב הייתה שאין לחייל דתי לעשות השתדלות דווקא להשתבץ בשמירה על הר הבית, וגם לא להשתדל להשתבץ דווקא בכותל, אלא עליו להניח את השיבוץ בידי הגורמים הצבאיים, ולעשות את משמרתו כראוי (שם). ד. יש אריכות בפוסקים אם יש איסור לא תחנם בגויים שאינם עובדי עבודה זרה, ואכמ"ל. ה. בעניין הקרבת קרבנות בזמן הזה, החשוקי חמד (פסחים, הקדמה) הביא את מכתבו של ההתעוררות תשובה לרב זוננפלד, וז"ל: "כבוד רב האי גאון האלוף נר ישראל עמוד העולם פטיש החזק שר התורה וכו' כקש"ת מו"ה יוסף חיים נ"י (זוננפלד) רב דקהל אשכנזים יצ"ו, אחרי קידה לפני כהדר"ג באתי לעוררו הנה בחסד עליון אשר נתן קצת חירות, ויט עלינו חסד בעיני המלכים, ונתן כבוד לישראל וממשלה בארצנו הקדושה להתנהג הכל עפ"י התורה והמצוה, אולי הגיע עת דודים... לתת לנו רשות לבנות מזבח להקריב עליו קרבנות... וכאשר הוא בירושלמי שתחלה יבנה המקדש... נא יעוין בתוספות יום טוב (מסכת מעשר שני פ"ה מ"ב בד"ה ותנאי), וכבר התעורר בזה אבי אם אבי הגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל וכתב בזה לאבי אבי הגאון חת"ס (כמבואר בחת"ס שו"ת יו"ד סימן רלו ובשו"ת התעוררות תשובה ח"ד סימן כט), ואם יתאספו כל חכמי ארץ ישראל... יראי ה' לבקש כן מהממשלה, בלי ספק יסכימו, ועל מוצא כסף אין לדאוג, כי בשמחה גדולה יתנו כל בני ישראל כל אחד מחצית השקל. ובענין הלכה למעשה... ובענין כהנים, הלא חכמי ארץ ישראל הגאונים והגדולים יתעסקו בהלכות אלו". אך יצוין שמשמעות דברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל (משפט כהן סוף סימן צו) שכדי שנוכל לבנות את בית המקדש נצטרך נבואה בישראל ע"ש. וראה גם בציץ אליעזר (ח"י סי' א). כל טוב!