ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות פרטיות בסוגיות שונות

אמונת חכמים לאור סיפורי הגמרא

שאלה
בגמרא, מסכת ברכות דף נג עמ ב. סיפור על רבה בר בר חנה ששכח לברך ברכת המזון כשהיה בשיירה במדבר. אמר לראש השיירה שהוא שכח יונת זהב כדי שירשה לו לחזור ולהביא. נעשה נס ואכן מצא שם יונת זהב. המשפחה העלתה שכביכול רבה בר בר חנה יוצא: א. מטריח את הציבור ב. כביכול לא דבק באמת. במבט ספציפי מה עונים להם? במבט כללי, איך להתיחס למדרש/סיפורי רבנים שבימינו נתפסים כבלתי מוסריים בעניינים מסויימים?
תשובה
שלום בספר הערות הגרי"ש אליישיב למסכת ברכות מובא: "ומה שהותר לו לשקר ולהונות את אנשי השיירה אע"פ שאסור לכאורה, ובפרט שיש כאן גם...גזל במה שמעכבם בדרך, צריך לומר שכך הסכימו ביניהם שימתינו זה לזה במקום הפסד דבר חשוב. וכיון שאצל רבה בר בר חנה הפסד של הידור ברכה במקומו הוי כהפסד של דבר חשוב שפיר נכלל הוא בהסכמתם, אלא שהוצרך לשנות כדי שיקבלו את דבריו. ונראה עוד לפי"ז שהוא מה שאמרו בגמ' שמשום שכנסת ישראל נמשלו ליונה אמר שאשתכח ליה יונה, והיינו שבאמת אין זה שקר כיון שהמצוות נדמו לרבה בר בר חנה כיונה דדהבא, ולכך סייעוהו מן השמים שמצא יונת זהב ללמדינו ערך דקדוק בכל מצווה". כיום, שמתפרסמים סיפורים על רבנים או אנשי תורה שכאורה נהגו באופן לא מוסרי - המלצתי לבדוק את הסיפור באופן אישי ומדוקדק ורק לאחר מכן לשפוט את האדם המעורב בדבר. הרבה פעמים לאחר בירור קצר ופשוט מתברר עד כמה האמת רחוקה מאד! ממה שהוצג בתחילה בפני הציבור. יום טוב
עוד בנושא שאלות פרטיות בסוגיות שונות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il