האם צריך לעשות התרת נדרים על מעשה טוב שעשיתי שלוש פעמים, ואיני זוכר אם אמרתי בלי נדר?

שלום וברכה ! א. לכתחילה ודאי שראוי ונכון לומר לפני כל מעשה טוב "בלי נדר". ב. בדיעבד גם אם שכחת לומר בלי נדר, ניתן לסמוך על ההתרת נדרים שעושים בערב ראש השנה, ובתנאי שבשעת המעשה לא זכרת את ההתרת נדרים. ג. המחמיר לעשות התרת נדרים, תבוא עליו ברכה. מקורות והרחבה: מובא בגמ' בנדרים (כג:) שהרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בר"ה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל, ומסיקה הגמ', ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר. ע"כ. ובראשונים הובא כמה שיטות בהבנת סוגיה זו, והנה בשו"ע (יו"ד רי"א א') לאחר שכתב הרמ"א: "והא דאמרינן כל נדרי בליל יום הכיפורים הוי כאילו התנו בהדיא", מ"מ הוסיף שלמעשה, אין לסמוך על אמירה זו בלי לעשות שאלת חכם אלא לצורך גדול, יעו"ש.  ובס' הליכות שלמה (בקונטרס התרת נדרים) כתבו שאף שלכתחילה הגרשז"א היה אומר לאנשיו להקפיד לומר כל דבר בלי נדר (כמ"ש ביו"ד סי' רי"ד סע' א') ואם לא אמר בלנ"ד ונהג כך ג"פ הוי נדר וצריך התרה, מ"מ להלכה הוא פסק בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' צ"א) שהתנאי שאדם אומר בערב ר"ה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, מועיל לכך. וכ"כ הגרי"ח זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (ח"ב, ל"ח) על מי שלא נדר בפירוש, כגון מנהגי מצוה, שיכול לסמוך על מסירת המודעה שבערב ר"ה. יעו"ש. וביאר במנחת שלמה (שם) שהטעם לכך הוא "דכיון שהוא עצמו הרי אין כוונתו כלל לנדר או שבועה ורק התורה עשאתו כנדר, ולכן בכה"ג שגילה דעתו מקודם והתנה בפירוש שאינו רוצה כלל שיהיה נדר מהיכי תיתי נימא שאף בכגון דא הרי זה נעשה נדר גם נגד תנאי מפורש שהתנה בריש שתא דאינו רוצה שיהא נדר, ולכן נלע"ד דכל שהוא אומר סתם ולא בלשון נדר ה"ז חשיב כאומר בפירוש בלי נדר". ומעי"ז כתב בשו"ת יבי"א (ח"ב או"ח ל') שכל שלא אמר בלשון נדר בהתחייבות גמורה, למרות שלא זכר לומר בלי נדר ניתן להקל בדבר, ובפרט בזמן הזה שמפרטים במסירת מודעה כנ"ל על מנהג של מצוה והנהגה טובה שלא יחול בתורת נדר ובתנאי שלא זכר את מסירת המודעה בשעה שקיבל את אותה הנהגה על עצמו, ועיי"ש שכתב שזה יועיל אף לדעת מרן המחבר. יש לציין שאמר לי הגאון ר' עזריאל אויערבך שליט"א שמש"כ אביו הגרשז"א, הוא אף שלא בשעה"ד, ואף ציין על עוד מי שפסק כך. כמובן שהמחמיר על עצמו לעשות התרת נדרים פרטנית על המעשה שנהג בו שלוש פעמים, תבוא עליו ברכה. בברכת שנה טובה,