מובא בשולחן ערוך חיוב מאה ברכות בכל יום – מהם המקורות לדין זה, ומהם ההלכות והמנהגים

הקדמה הלכה פסוקה היא, שיש לברך מאה ברכות ביום. מי הנהיג זאת ומה ההסבר לכך ניתנו כמה וכמה הסברים ומקורות. יש אמרו משה רבנו הנהיג זאת, ויש אמרו דוד המלך, ויש אמרו אנשי הכנסת הגדולה. כתב רבינו בחיי בספרו 'כד הקמח' "ונראה מכל זה כי משה רבינו ע"ה יסדם תחילה, ואחר כך שכחום. וחזר דוד ויסדן, ואחר זמנו של דוד שכחום. וחזרו חכמי התלמוד ויסדום". ועוד הביא מקור לחיוב מאה ברכות ביום מהתורה, ומהנביאים, ומהכתובים. מן התורה שכתוב: ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך (דברים י)הסביר רש"י במקום – אל תקרא 'מה' אלא 'מאה' מאה ברכות ה' שואל מעמך. מן הנביאים שכן מצינו בדוד שכתוב: "נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על" (ש"ב כג) 'על' בגימטרייה מאה. מן הכתובים שכתוב "הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'" (תהלים קלא) 'כי כן' בגימטרייה מאה. א. האם חיוב הברכות מהתורה או מחכמים או מידת חסידות מובא ב'שדי חמד' שיש רצו ללמוד שרש"י מחייב לברך מאה ברכות ביום מדין תורה, אך דחה דעה זו ואמר: למה לעשות מחלוקת בדבר זה שדעת הרמב"ם והרמב"ן שהחיוב בברכות מדרבנן. מרן החיד"א כתב שנראה מכך שרבי חייא שמובא בגמרא שנהג שיהיה לו בשבת בשמים ומיני מגדים כדי להרבות בברכות בשבת על מנת להשלים למאה ברכות, שהרי תפילת העמידה רק שבע ברכות. ואם ציינו את מעשיו כדבר מיוחד מוכח מכאן שהמנהג זה של מאה ברכות ביום הוא מידת חסידות. אך למעשה רוב הפוסקים אומרים שחייב במאה ברכות ביום מדרבנן. ב. כתב רבי יעקב בעל הטורים דוד המלך עליו השלום תיקן מאה ברכות , כי בכל יום היו מתים מאה נפשות מישראל, ולא היו יודעין על מה היו מתים? עד שחקר והבין ברוח הקודש ותיקן להם לישראל מאה ברכות. ועל כן תיקנו חכמים ז"ל אלו הברכות, להשלים מאה ברכות בכל יום. וצריך כל אדם ליזהר בהם והפוחת אל יפחות והמוסיף יוסיף. ג. מובא במדרש אמר אברהם אבינו לפני הקב"ה ריבונו של עולם תודיעני באיזו זכות בני מתקיימים בעולם. אמר בזכות שמקריבים לפני קורבנות. אמר אברהם, מובן שבית המקדש קיים, בזמן חורבנו מה תהיה עליהם? אמר לו, יהיו אומרים לפני מאה ברכות בכל יום ומעלה אני עליהם כאילו הקריבו לפני כל הקורבנות. לכך תיקנו מאה ברכות כנגד מאה פסוקים שיש במקרא שבהם כל הקורבנות. ד. בן איש חי הברכות מאירים את עשרים ושתיים אותיות בשפה העברית, וכאשר מברכים אותם בכוונה האותיות מאירות, וכאשר מברכים אותם ללא כוונה הם מחשיכות. ועוד הוסיף וכתב: בזכות קיום הפסוק "מה ה' שואל מעמך" לברך מאה ברכות, נזכה לקיום "מה טובו אוהליך יעקב" ויתקיים בנו "משכנותיך ישראל". ה. שולחן ערוך מו, ג חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות, לפחות. סך הברכות היומיות יותר ממאה ברכות - ברכת המפיל (לנוהגים לברך בשם ומלכות) וברכות השחר, וברכות על טלית ותפילין, וברכות קריאת שמע שחרית וערבית, ברכת ברוך שאמר וישתבח, שלוש תפילות עמידה, ברכה על המזון לפני ואחרי, וברכת אשר יצר, הכול ביחד מעל מאה ברכות. ו. מאה ברכות בשבת מובא בשולחן ערוך בהלכות שבת ירבה בפירות ומגדים ומיני ריח, כדי להשלים מנין מאה ברכות, ועוד כתב: צריך לכוון לברכות הקוראים בתורה ולברכות המפטיר ויענה אחריהם אמן, ויעלו לו להשלים מנין מאה ברכות שחיסר מניינם בשבת. והסביר המשנה ברורה: שעל ידי עניית אמן חשוב כאלו היה מברך לעצמו. ז. מובא בהליכות שלמה לעניין מאה ברכות שמחויב אדם לברך בכל יום, היום הולך אחר הלילה שלפניו. ועוד הוסיף השומע ברכות מאחרים השומע ברכת שופר או סוכה וכדומה מחברו ויוצא בה ידי חובתו, עולה לו ברכה זו לחשבון מאה ברכות. או המקדש בבית החולים כמה פעמים, גם הם בכלל מאה ברכות. וכל שכן ששליח ציבור יוצא - אף לכתחילה – ידי חובת מאה ברכות בחזרת התפילה. ח. חיוב נשים במאה ברכות ביום נשים אינן חייבות לברך מאה ברכות בכל יום, מפני שהם פטורות מהחלק מהברכות כמו טלית