שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
על הפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" היה פולמוס אם הבערה ללאו יצאת או הבערה לחלק יצאת. מדוע לא היה דיון גם על: "בחריש ובקציר תשבות/ אל יצא איש ממקומו" אם חריש וקציר ללאו יצאת או הוצאה מרשות לרשות ללאו יצאת? תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה, זכית לכוון לשאלת ה'שפת אמת' (שבת דף ע עמוד א): "דתניא הבערה ללאו יצאת דברי רבי יוסי - יש לדקדק דכמו כן נאמר לרבי יוסי בחריש ובקציר תשבות נמי יצאו שלא יהיו בכלל מלאכות? וצריך לומר דלר"י לאו בשבת קאי רק לענין תוספות שביעית וכדומה כמו שכתב רש"י למסקנא אליבא דר"נ". השפת אמת לומד משאלה זו שחייבים לומר שלדעת רבי יוסי הפסוק בחריש ובקציר תשבות מדבר על איסור מלאכות בשנה שביעית. ניתן ללמוד זאת גם מדברי הריטב"א (מכות דף ח עמוד ב): "קרא כתיב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות ולא משמע ליה לר"ע לפרושי בחריש ובקציר תשבות בענין שבת כפשוטו דאמאי נקיט קרא חריש וקציר יותר משאר מלאכות דהא בכולהו איכא עשה ול"ת וכרת וסקילה, וליכא למימר שבא לחלק לחייב על כל מלאכה ומלאכה דההיא נפקא לן או מלא תבערו למ"ד הבערה לחלק יצאה או מאחת מהנה כדאיתא בפרק כלל גדול (שבת ע' א'), וליכא למימר נמי דאתי לאוקמי בעשה בלחוד שכבר יצא לא תבערו ללמד על כולן שהן במיתה הלכך ליכא לאוקמי בשבת בראשית וכיון דכן מוקמינן ליה לשבת של שביעית דקרייה רחמנא נמי שבת". ולגבי הוצאה: בשו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר (חלק א - אורח חיים סימן מא): "דקדקתי באמת אמאי לא יליף מהוצאה אם לא הוי מלאכה גרועה דלסוברים דהו' מלאכה גרועה חידוש הוא ומחידוש לא גמרינן) ומתרצין דלא נוכל לילף חילוק מלאכות רק מפרט הנכתב אצל כלל אזהרות שבת כמו לא תבערו דכתיב אצל אזהרת שבת בפ' ויקהל ובחריש וקציר דכתיב ג"כ אצל דיני שבת ואחת מהנה דכתיב אצל כלל דיני חטאות ומדוייק מאוד לשון הברייתא בכלל היתה ולמה יצאה, משא"כ מקושש דלא כתוב שם דין שבת ואמרינן דרק בזה דווקא אמרינן דחייב. וא"כ ה"ה בהוצאה דאצל הפסוק ויצו משה לא כתיב כלל שבת". בברכה,
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il