שאלה
שלום לרב,
1. מדוע השביע אברהם את אליעזר במצוות מילה? האם שייך שבועה במקום בזוי? והלא לבו רואה את הערווה!
2. "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה" (פרשת וירא). לא ירא אברהם מאכילת בשר וחלב יחד?
תודה
תשובה
שלום
1. בספר משכיל לדוד (לרבי דוד פארדו) על פירוש רש"י הוא מדקדק בדברי רש"י שכתב לפי שהנשבע צריך שיטול בידו חפץ של מצוה, כגון ספר תורה או תפילין, והמילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו על ידי צער והיתה חביבה עליו ונטלה".
שלאברהם לא היתה מצוה אחרת אלא רק המילה ולא חשש להרהור כיון שבאה לו על ידי צער, וכדברי הגמרא במסכת נידה (דף יג/א) שניתן להחזיק באמה (=באיבר ממנו יוצא השתן) ולהשתין כאשר יש לאדם פחד וכן כאן היה לו פחד כאשר נזכר בצערו. ובנוסף לכך אמר רש"י "והיתה חביבה עליו" שזהו טעם נוסף שלא היה שייך הרהור באברהם כיון שהיה קדוש ומושל ביצרו ושמח במצותו בוראו.
2. במדרשים מובא שקודם אברהם הביא את החלב והחמאה ורק אח"כ את הבשר, כמו שכתוב "ויקח חמאה וחלב (ואח"כ כתוב) ובן בקר אשר עשה" ומותר חלב קודם הבשר.
המלבי"ם מביא מדרש, שאותו בקר ברח מאברהם, ובמקומו אברהם אבינו יצר בספר היצירה "בן בקר" ואותו בן בקר שנעשה מספר היצירה לא חל עליו דין של בשר וחלב. ורמוז בפסוק "ובן הבקר אשר עשה".
דעת זקנים מבעלי התוספות כותב על הפסוק "ויקח חמאה וחלב וגו'. מלמד שהאכילם בשר וחלב וכשרצה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל אמרו המלאכים תנה הודך על השמים אמר להם כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו ואתם כשירדתם למטה אכלתם בשר וחלב שנאמר ויקח חמאה וחלב. מיד הודו להקב"ה והיינו דכתיב בפ' כי תשא כי על פי הדברים האלה כרתי וגו' וכתיב לעיל מיניה לא תבשל גדי בחלב אמו. ומדרש זה חולק על מדרש אחר קיים אברהם אבינו ע"ה אפילו עירובי תבשילין פירוש תבשילין מעורבין שלא היה אוכל בשר בחלב גם לא בשר ואח"כ חלב אלא חלב ואח"כ בשר דכתיב ויקח חמאה וחלב והדר בן הבקר אשר עשה".
יום טוב
