מה בנוגע ללשון הרע כשגבר מחזק את אשתו שקשה לה ועקב זה אומר לשון הרע במשהו מסוים, אז הם הפסידו את העולם הבא לטובת מי שדיברו עליו?

שלום וברכה, כדי למחליט האם דיבור זה היה אסור יש לדעת אלו דיבורים מותרים ואלו אסורים. כדאי ללמוד בקביעות בספר הלכה המלמד את ההלכות הללו, אם היה זה דיבור אסור, אם זה שסיפרו עליו יודע מכך או נפגע מזה יש לבקש ממנו סליחה. והחוזר בתשובה בלב שלם נמחל לו. לגבי מה שכתבת שהעובר באיסור לשון הרע מפסיד את העולם הבא שלו לטובת מי שדיבר עליו, בספר תשובות והנהגות (כרך ה סימן שצו) הביא דבר זה בשם כמה גדולים: "המספר לשון הרע על חברו, מצינו שזכויותיו עוברות למי שספר עליו, כך מבואר מדברי המלאך ל"בית יוסף" ("מגיד מישרים" פרשת "ויקהל") "ואשר קמו לנגדך אין להרהר כי הם לא הזיקוך אלא הועילו לך, כי מי שאומר לשון הרע על חבירו מנכין לו מזכויותיו ונותנים לו, ואלו הוה ידעי בני נשא דא, הוי חדאן, כד שמעין דאמרי ביש מנהון כאלו הוה יהבי לון כסף או זהב". עונש זה על עוון לשון הרע מפורש גם בקדמונים, ועיין ב"חובת הלבבות" (שער הכניעה פ"ז) שמסביר דין זה היטב וכותב שהמספרים לשון הרע ימצאו ביום החשבון שאבדו להם זכויות מספר זכויותיהם, ונוספו להם לספר חובתם חובות שלא עשו, וכשיתמהו על כך ישיבום שנוספו עליהם ונקרעו מהם בעבור פלוני ופלוני שדברו בהם, ומביא שם על אחד מן החסידים שזכרו אותו לרעה, וכיון שהגיעו הדבר, שלח למדבר בו כלי מלא מזמרת ארצו וכתב אליו: הגיעני ששלחתי לי מנחה מזכויותיך וגמלתיך בזה. גם ב"אורחות צדיקים" (שער הענוה) כתב כדברים האלו, שליום הדין מראים לבני אדם מצוות שלא עשו, ואלו מצוות שנוטלין ממי שספרו עליהם לשון הרע, ולרשעים מראים עבירות שלא עשו, וכשיאמרו לא עשינום, ישיבו להם שאלו העבירות עשו אותם אלו שדברתם עליהם לשון הרע, ונטלו מהם ונתווספו עליכם. ומסיים שם שנאמר "והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה'" - כי כל המחרף הצדיק כאילו מחרף השם ברוך הוא". בברכה,