שבוע טוב קראתי שמי שבטעות הפיח בתפילה צריך ללכת אחורה ד' אמות ולומר: "ריבון העולמים! יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים. גלוי וידוע לפניך חרפתינו וכלימתינו, חרפה וכלימה בחיינו רימה ותולעה במותינו". 1. האם בשלוש אחרונות וראשונות גם חייב להגיד את זה ואם כן לאיפה חוזר? 2. מי שהפיח ממש באמצע ברכה יכול לשנות מקום למקום שאין ריח ולהמשיך משם? 3. רציתי לדעת האם אפשר לוותר על זה?

שבוע טוב מבורך. ראשית הדברים שנכתבו אינם מדוייקים, כיון שבמקרה שכבר יצא לו ריח בטעות, אין הולכים אחורה ד' אמות ואומרים "רבון העולמים וכו'", אלא ממתינים עד שיכלה הריח (שו"ע ק"ג א', אחרונים שם ע"פ דברי הרמ"א שם ג'). סדר ההליכה אחורה והתפילה "ריבון העולמים", נאמרה עוד לפני כן, כמו שכתב המחבר (סי' ק"ג סע' ב'): "בקש לצאת ממנו רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו, הולך אחוריו ארבע אמות ומוציא הרוח וממתין עד שיכלה הריח, ואומר: רבון העולמים 1. מרן השו"ע (שם) לא חילק בדין זה בין ג' ראשונות ואחרונות לשאר ברכות, וכוונתו בפשטות לעשות כן, בכל מקום שאדם נמצא בתפילה. 2. לא, אין לשנות מקום לאחר שאדם כבר הפיח, אלא יש להמתין עד שיכלה הריח, כפי שכתבנו בתחילה. 3. למעשה אף שדין זה נפסק בשו"ע, מכל מקום רבים לא נוהגים ללכת אחורה ולומר תפילה זו, אף כשמתפללים ביחיד, משום שיש בהלכה זו כמה פרטים השנויים במחלוקת, ולכן שב ואל תעשה עדיף. מקורות: שו"ע ואחרונים שם, ולגבי המנהג היום וחשש מהפסק באמצע התפילה, ראה כה"ח (שם סקי"ג וסקי"ד) בשם כמה מגדולי הפוסקים, וכתבו שעכ"פ נכון להרהר תפילה זו בלבו. וכבר ברמ"א (שם סע' ב') מבואר שכל דין זה רק במתפלל יחיד, אבל בציבור כיון שיש חשש לבושה ועוגמת נפש, אין צריך ללכת אחורה ולומר את התפילה, אלא רק ממתין עד שיכלה הריח. והטעם שכתבנו שמכל מקום טוב להרהר תפילה זו בלב, כיון שאמרו חז"ל והובא בשו"ע (שם סע' ג') שהמתעטש בתפלתו מלמטה סימן רע לו (כמובן שאין הכוונה לחולה או זקן, ס' שלחן אש הובא בפסק"ת שם), מלמעלה סימן יפה לו. ויש בתפילה זו למתק את הסימן הרע (שלחן הטהור סע' ב'). בברכה רבה,