רוב התחביבים שלי הם כשאני לבד- אני אוהבת ללכת לים לבד, לצייר לבד, לרקוד לבד וכו’. מכיוון שאני סטודנטית ורוב השבוע אני גרה בדירה עם בנות- הזמן היחיד שהוא לעצמי בלבד הוא כשאני חוזרת הביתה בסופי שבוע. זו הסיבה שאני מארחת אצלי חברות לעיתים רחוקות- וגם אז זה נותן לי תחושה של מחנק ואני מחכה לסוף השבוע הבא שאחזור הביתה לבד ואוכל להתפנות לעיסוקים שאני אוהבת. הבעיה היא שלפעמים בנות רוצות להתארח אצלי ואני מתחמקת מהם כי אני יודעת שזה יגזול ממני את הרגעים היקרים הללו, ואני מתחילה לחשוש שאולי זה גורם לי להרס במידות ובמצוה החשובה של הכנסת אורחים. השאלה היא האם להכריח את עצמי לארח על מנת שלא יגרם הרס בסיסי בנפש שלי, או להבין שהאופי שלי הוא כזה ולהשלים איתו?

לכל אחד האופי שלו ואת לא צריכה לשאוף לשנות את האופי שלך. ותמצאי את הדרך איך לעשות חסד בדרכך את. האירוח אינו הדרך היחידה לעשות חסד. יש עוד דרכים.