היי כבוד הרב .. יש לי כמה שאלות שעולות לי לראש אבל לא באמת מוצאת תשובות אז חשבתי אולי אתה תמצא לי.. אני באמת בן אדם שמשתדל להיות טוב ורק לעשות טוב משתדלת לשמור שבת למרות הקושי, גרמתי לחברה שלי לא לצאת עם ערבי ולעשות את החטא הזה , בזכותי חברה שלי שמרה שבת איזה חצי שנה .. הראתי לכולם כמה אמונה זה חשוב באמת אהבה לבורא עולם כלכך גדולה שרציתי שכולם יראו ובאמת פתחתי אור להרבה אבל למה אני שאני בן אדם שמאמין ובאמת אין בי את הרע לאנשים תמיד עוזרת ודואגת למה דווקא אני זאת שאין לה את האושר בחיים? סתם דוגמא חברה שלי שהיא באמת אחלה בן אדם אבל היא עושה דברים יותר גרועים ממני ואיך דווקא היא עם זוגיות מאושרת ועבודה וזה ? ואני..? כלום . לא עניין של קנאה באמת אני ממש אוהבת את הבן זוג שלה ואותה יותר מאת עצמי אבל למה זה קורה? אומרים שיש תקופות קשות ועוברים אותם אם מאמינים אז איך אני כבר בתקופה קשה של בדידות כבר 3 שנים למרות הכל ? כל מי שרציתי לא רצה אותי וכל מי שרצה אותי לא רציתי אף פעם לא מצאתי חברות אמת ואושר בבן אדם אבל למה דווקא אני? כל מי שאני מכירה הם אותו דבר כמוני אז למה דווקא אני צריכה להישאר בפינה ? . ואם לומר את האמת זה מתחיל להוריד אתה אמונה לפעמים.. אשמח שאם תסביר לי למה באמת דברים כאלה קוראים

שלום לך, אני מבין את הקושי ותחושת הבדידות, אבל ההשוואה לחברה או לכל אחד אחר היא טעות. אנחנו לא רוצים שהחיים שלנו יהיו מעוצבים על פי מה שאחרים קיבלו או לא קיבלו. מה גם שאנחנו לא יודעים באמת לשפוט מי זכאי יותר ומי פחות. ויתכן ולמראה עיננו נראה שאחד עדיף מחברו, אבל האמת הפוכה. הדרך הנכונה היא לא להקשות למה לאחרים יש ולי אין, אלא לשאול: מה אני יכולה לעשות כדי להשיג את מה שאני רוצה? במקום לעסוק בשאלה: למה הייסורים באים? ולשקוע בכאב גדול יותר, עדיף להפנות את הכוחות לעיסוק בונה, ולשאול: כיצד אני יכולה לצאת מן המצב שבו אני נמצאת? ממרחק קשה לייעץ. את מכירה את עצמך טוב מכולם, ויודעת מה את רוצה להשיג. את צריכה לחשוב עם עצמך, ואלי בעזרת קרובים לך, מה ניתן לעשות כדי להגיע למקום שבו את רוצה להיות. בברכה אוריאל טויטו