ב"ה משנכנס סיון אין אומרים תחנון י"ב יום, כי בימים אלו מאירה הארת י"ב הנשיאים. הם אותם הנשיאים שמתחיל בהם ספר המדבר, להטיל עליהם התפקיד למנות את ישראל. והם אותם הנשיאים הממונים על הדגלים. והם אותם הנשיאים שהקריבו הקורבנות לחנוכת המזבח, אותה פרשה שאנו קוראים בחנוכה (חג האורות)... אלא ש ... סוף סוף אלו היו מעדת קורח [אליצור בן שדיאור וחבריו (המוזכרים ב במדבר א)], אותם שחלקו על משה, שכן רש"י מדייק "עמד וכנס ר"נ ראשי סנהדראות רובן משבט ראובן שכיניו והם אליצור בן שדיאור וחבריו וכיוצא בו שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד ולהלן הוא אומר (במדבר א) אלה קרואי העדה ..." היאך אנו חיים לאורם בי"ב ימי סיון, ובימי חנוכה, בו ברגע שהם בכלל ר"ן אנשי קורח?

שלום אינני מכיר את המקור לדברים שכתבת "משנכנס סיון אין אומרים תחנון י"ב יום, כי בימים אלו מאירה הארת י"ב הנשיאים". אכן, י"ב הנשיאים היו במדריגה גבוהה והיא זו שהביאה להם את הנפילה במחלוקת קורח. כך כותב המשך חכמה (במדבר פרק ט"ז פס' י"ז): "ולדעתי יתכן, כי הר"ן איש היו הנשיאים אליצור בן שדיאור וחבריו, וראו כי חינכו המשכן (במדבר פרק ז) ונתקבל לרצון קרבניהם, והנה מה הקריבו: חטאת עולה שלמים. זה גם אהרן הקריב ביום הראשון, שמיני למילואים, כמו שכתוב ריש שמיני. רק קטורת יחיד לא מצאנו שיהא קרב לשום אדם, רק לנשיאים בלבד, שמשלהם הקריבו, כמו דאמר במנחות נ, א ובספרי. וכל קטורת יחיד שלא נמסרה לצבור הוא קטורת זרה, ונדב ואביהוא נשרפו על ידי קטורת. לכן עלה בדעתם שמעלתם גדולה ממעלת הכהנים. וזהו שאמר (פסוק ג): "כל העדה" - זהו הנשיאים - "כולם קדושים, ובתוכם ה'" - שנתקבל לרצון קרבניהם והמה חינכו המשכן. לכן אמר שיעשו בוחן על ידי קטורת שבה אתם מתפארים, ומזה בא טעותכם. לכן אמר במדרש (במדבר רבה יג, ז) שכל מקום שאמר "ויהי" אינו אלא צרה. ופריך מ"ויהי המקריב ביום הראשון" (לעיל ז, יב) ומתרץ שהולכים להישרף במחלוקת קרח. פירוש, כי על ידי זה הקרבן טעו במחלוקת קרח, כי זה סיבה לשריפתם". כפי שכותב המשך חכמה נשיאי העדה היו במעלה גדולה אלא שטעו בעקבות מעמד חנוכת המשכן שבו זכו שהקטורת האישית שלהם תתקבל ברצון. הבנה זו, שממקדת את טעותם של הנשיאים, מביאה אותנו להתייחס לנשיאים ביראת כבוד והערכה רבה על אף אותה נפילה. יום טוב