שאל את הרב
  • שבת ומועדים
  • פרשת השבוע
  • ספר במדבר
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום הרב בפרשת דברים עד היום הזה מופיע לגבי יאיר בן מנשה ולכאורה לא מובן בכלל מה יש לציין שעד אותה תקופה נקרא מקום זה חוות יאיר האם יש בענין זה אנרכוניזם? האם יש לפרש כפירוש רש"י?(בענין העקדה) אם כן איך אפשר להסביר את הציון של עד היום הזה בענין יוסף וחוק הכהנים שודאי שלא קיים היום? אם לא האם זה אומר שכיבושו של יאיר בן מנשה היה קודם לכיבוש סיחון ועוג?האם יש מקורות לכך? לגבי רש"י יש לדבריו סימוכים מפרשת עקב ששם כתוב שויאבדם ה עד היום הזה איך נכון להתיחס לדברים הייתי רוצה שהרב יפרט לי קצת בענין הזה הוא מתריד אותי הרבה זמן
תשובה
לשואל שלום, לשאלה זו נדרש הרב יואב אוריאל שליט"א באריכות ובהעמקה, במאמר מקיף שכותרתו "עד היום הזה". תודה מקרב לב למו"ר הרב איתן שנדורפי שליט"א שהפנה אותי לדבריו. להלן תמצית מסקנותיו: במקומות רבים בתנ"ך מציינים הנביאים עובדות הנמשכות "עד היום הזה". זהו ביטוי מיוחד, המסמן מגמה ההולכת ונמשכת אל העתיד. ועלינו להבין עד כמה נמשכת המגמה הנזכרת. ישנן שתי אפשרויות של פרשנות: א. העובדה המתוארת נמשכת ללא הגבלת זמן, עד היום שבו הקורא קורא את הפסוקים. ב. "עד היום הזה" אינו מסמן נצחיות, אלא מדובר בעובדה שנמשכה רק עד ימי מחבר הספר, וייתכן שפסקה מאוחר יותר. ואכן, ישנם פסוקים רבים שבהם מדובר בעובדות שנראה בבירור שזמנן כבר עבר. בעל שו"ת "זכרון יוסף" (חושן משפט י) מבאר ששני הפירושים אפשריים: לעיתים הכוונה היא עד ימי הכותב, ולעיתים הכוונה היא לנצח, ויש לבחון בכל מקום לפי הקשרו: "אמנם נראה לי דסבירא ליה לרש"י ז"ל ד'עד היום הזה' נוכל לפרש בשני אופנים: א - על אותו היום שקורא הספר עומד בו והיינו לעולמים... ב - על אותו היום שכותב הספר עומד בו. והוא דבר הלמד מענינו דכל היכא שנוכל לפרשו על יום עמידת סופר הספר כן נפרשהו אכן אם הדבר מוכרח או מסתבר לפרשו על יום עמידת קורא הפסוק והיינו לעולם ככה נפרשהו". המדרש בבראשית רבתי מבאר באופן אחר, ולפיו הביטוי "עד היום הזה" מסמן תמיד תופעה נצחית, גם כאשר קשה לראותה בפועל. רשב"י דורש: "כל מקום שנאמר: 'עד היום הזה' – קיים, 'עד היום ההוא' – בטל". כאשר שואל אותו ר' אלעזר ב"ר יוסי על הפסוק המציין את ישיבת היבוסי בירושלים (שנראה שזמנה עבר), משיב רשב"י: "אי אזלין לתמן אנן משכחין מנהון [אכן, אם נלך לשם, נמצא את צאצאיהם]". המדרש מבהיר כי הנצחיות אינה מותנית בהכרח בקיום הפיזי הגלוי (כמו חוקי המיסים של יוסף במצרים, שנקבעו אף הם כנצחיים). רשב"י מלמד כי כאשר התורה מצביעה על תופעה נצחית, זוהי נצחיות אמת הנמשכת ללא סוף. ואם קשה לנו להבחין בכך, הבעיה היא בנו - שכן אין אנו תמיד יכולים להיחשף למלוא אמיתתה של תורה. בברכה נאמנה
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
שאלות פופולריות
שאלות פופולריות
שאלות חדשות
שאלות חדשות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il