איפה כתוב שבמחלוקת של תנאים הלכה קובעת על פי הרוב?

שלום וברכה, במשנה מסכת עדויות (פרק א משנה ה) נאמר: "למה מזכירין דברי היחיד בין המרובין, הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין" (מדוע המשניות מביאות דברי יחיד הרי הלכה כרבים)? וכן במסכת ברכות במשנה הראשונה נאמר: מאימתי קורין את שמע בערבין?... וחכמים אומרים: עד חצות. רבן גמליאל אומר: עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע. - אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר... שואלת על כך הגמרא (דף ט.) וכי עד שארע להם מעשה זה בני רבן גמליאל לא שמעו את דעת אביהם? ומתרצת: כך אמרו לו: רבנן חולקים עליך - ויחיד ורבים הלכה כרבים, או שרבנן מודים לך ומה שאמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מהעבירה. מתוך דיון זה רואים שבמחלוקת תנאים יחיד ורבים הלכה כרבים. יש אומרים שכלל זה נלמד מהפסוק: "אחרי רבים להטות" (שמות כג, ב) רש"י, ב"ק קטז. שאלתות לח. ויש דוחים שלא ניתן ללמוד ממקור זה, משום שפסוק זה מדבר על בית דין בו כל החכמים יושבים יחד ודנים בו. אך גם אם כלל זה לא נלמד מפסוק זה, אין מחלוקת שיש לפעול לפי כלל זה. בברכה, בברכה,