שאל את הרב

שאלות סביב באור המושג "תורה"

undefined

הרב שמואל אריאל

כ"ד תשרי תשפ"א
שאלה
א. ראיתי בתהלים א שיש על "בתורת ה חפצו ובתורתוֹ יֶהְגֶּה" בֵּרוּר במֻשּג "תורה". תורה של מעלה ותורה שלנו וכו. לא הבנתי כ"כ. ולכן אשמח אם הרב יוכל להסביר לי מהי "תורה"? ומה תפקידה? ב. וכן רָאִיתִי בְּמִדְרָש שהמלאכים לא רצו להוריד את התורה עד שבא משה ואמר "וכי עבודה יש ביניכם? וכי תאוה יש ביניכם?" וכי הם לא יודעים את זה לבד?! א"כ, מהו המושג "תורה"? ג. וכן אם לכל החכמות יש מקום, מה מבטא את החשיבות והעליונות של התורה? ד. וכיצד התורה משפיעה על הנשמה? (אולי ההנאה היא הנאה אינטלקטואלית שהיא זכה ועליונה מהנאה חמרית? כמו שאפשר להנות ממקצועות חול?) ה. ומדוע פשוט ה' לא נתן לנו "שֻלחן ערוך" וזהו? למה צריך גם לברר? ו. ובכלל איך אפשר ולהעלות על הדעת להתווכח מה א-לקים חָפֵץ?! אשמח להפניה למקורות נוספים. תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה! השאלה כוללת נושאים רבים ושונים, שכל אחד מהם הוא גדול ורחב מאד. אנסה להתייחס בתמצית: א. בפסוק זה ישנן כמה דרשות המדברות על ההבחנה בין "תורת ה'" ובין "תורתו", דהיינו שמלכתחילה האדם מקבל את התורה מאת ה' ועדיין אין לו קשר מלא איתה, אבל כאשר הוא עוסק בתורה הוא זוכה להיות קשור אליה והיא הופכת להיות תורה שלו. הקב"ה נתן לנו את התורה, אבל הוא מצפה מאיתנו שנתבונן בה ונעמיק בה, וכל יהודי יכול לגלות בתורה משמעויות חדשות, ובכך התורה משתייכת אליו. (כמה מקורות שקשורים לכך: קידושין ל"ב ב. עבודה זרה י"ט א. בראשית רבה כ"ו, א. אורות התורה ב', א.) "תורה" משמעה הוראה, ההוראות שהקב"ה נותן לנו כיצד לחיות באופן הנכון. תפקידה הוא להנחות אותנו בחיינו - הן מבחינה מעשית, כיצד לנהוג בפועל בהתנהלות שלנו בעולם, והן מבחינה רוחנית, כיצד להבין את המציאות וכיצד להכיר את הקב"ה. ב. במדרש זה ישנם הסברים שונים. לענ"ד נראה שיש להבין אותו על פי המופיע בכמה מקומות, שהתורה קדמה לעולם והיתה כתובה בשמים באופן רוחני ולא פיזי (עיין למשל פסחים נ"ד א. בראשית רבה א', א. מדרש תנחומא בראשית א). נראה שהמלאכים הכירו את התורה בהיבט הרוחני שלה, היבט שמתאים לעולמות העליונים, אבל הם לא הבינו שהתורה המופשטת והעליונה הזו יכולה לקבל גם ביטוי מעשי בעולמם של בני האדם. התורה שאנו מקיימים היא השתלשלות מן התורה העליונה שהכירו המלאכים. כך למשל, מן העניין העליון של החסד נובעות מצוות מעשיות כמו צדקה ומתנות עניים וכדומה, ומן העניין העליון של מידת הדין נובעות מצוות כמו עונש לחוטאים וכדומה. ג. אכן יש מקום לכל החכמות, אבל אין זה אומר שכולן שוות. יש מדרגות בין החכמות עצמן, שיש ביניהן כאלה שהן יותר נחוצות וחיוניות ויש שהן פחות נחוצות. והתורה נמצאת במדרגה עליונה יותר משאר החכמות, שכן החכמות האחרות עוסקות בהבנת המציאות החומרית של העולם ובאופני השכלול של העולם החומרי, ואילו התורה עוסקת ברובד הרוחני של המציאות, שהוא המטרה של העולם החומרי. ד. אכן גם בלימוד תורה אדם עשוי ליהנות הנאה אינטלקטואלית כמו בלימוד של חכמות אחרות. ההנאה הזו יש לה ערך, בכך שהיא מסייעת לאדם לאהוב את התורה ולהתמיד בלימודה. אבל ההשפעה על הנשמה אינה בהנאה הזו. אדם יכול ללמוד תורה מתוך עניין אינטלקטואלי גרידא, ואז הוא ייהנה מן הלימוד אבל לא בהכרח האישיות שלו תשתנה. הוא עלול להישאר אדם חומרי ואפילו מושחת, אלא שהוא יודע הרבה תורה. אדם צריך ללמוד תורה לא רק מתוך רצון לצבור יידע אלא מתוך רצון להשתפר, לנסות להקשיב מה התורה אומרת לו ולקבל ממנה הדרכה כיצד לנהוג וכיצד להבין את המציאות. באופן זה התורה משפיעה עליו לטובה והוא נעשה יותר עדין, יותר טהור, יותר מוסרי ויותר קרוב לקב"ה. (מקורות השייכים לכך: יומא ע"ב ב. סנהדרין ק"ו ב.) ה. לשאלה זו ישנן תשובות שונות. יש הסוברים שמלכתחילה באמת נאמרו בסיני כל פרטי ההלכות, אלא שבמשך הדורות נשכחו חלק מן הפרטים, ולפיכך חכמים צריכים לברר את הפרטים שנשכחו, על ידי שהם מעמיקים בתורה ומפרשים את הרמזים שבה. אולם ברבים מן המקורות נראה שאין זו תוצאה של שכחה, אלא מלכתחילה הקב"ה נתן למשה רבנו רק חלק מפרטי ההלכות, ואת שאר הפרטים הקב"ה השאיר באופן מכוון ללא פסיקה מפורשת, כך שחכמים יצטרכו ללמוד אותם בעצמם. כשם שהקב"ה ברא עולם שבו יש חומרי גלם בלתי מעובדים, ותפקידו של האדם הוא לעבד אותם כגון לעשות מן החיטה לחם ומן הצמר בגד וכדומה, כך הקב"ה נתן לנו את התורה באופן בסיסי, והוא מצפה שחכמים יתבוננו בה ויפרשו אותה בעצמם. (עיין למשל בירושלמי סנהדרין ד', ב. סדר אליהו זוטא פרשה ב'. מהר"ל, תפארת ישראל פרק ס"ט. להרחבה בעניין זה עיין בספרי "נטע בתוכנו", פרקים א'-ג' ופרק י"ח.) ו. כיוון שהקב"ה השאיר לחכמים מקום לפרש את התורה ולהבין אותה, הרי בהכרח ייתכן שיהיו מחלוקות. אם חכם אחד סובר שמשמעות הכתוב היא א' וחכם אחר סובר שמשמעות הכתוב היא ב', הרי שהם נחלקים בשאלה מה הוא רצון ה'. במצב כזה אין להם ברירה אלא להתווכח ביניהם ולנסות לשכנע איש את רעהו. אכן יש בכך דבר לא פשוט, לנסות להבין מה הוא רצון הבורא. אבל כך הוא רצון הקב"ה מאיתנו, שננסה כמיטב יכולתנו להבין את רצונו, וכבני אנוש יכולתנו היא מוגבלת ולפיכך יש לעיתים מחלוקות. יחד עם זה יש לזכור, שהקב"ה לא דורש מאיתנו מה שאין ביכולתנו לעשות, וכאשר חכמים משתדלים ככל יכולתם להגיע אל רצון ה' כפי הבנתם, הרי "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ויש להם את הסמכות לפסוק את ההלכה על פי הפרשנות שאליה הם הגיעו, למרות שאיננו יכולים לדעת בוודאות מוחלטת איזו דעה הצליחה לכוון לרצונו של הקב"ה. (גם בעניין זה ישנה הרחבה בספרי הנ"ל, פרק י"ח.)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il