בס"ד שלום וברכה כבוד הרב שליט"א, 1) אם הפסיק בדיבור לאחר ברכת נט"י לסעודה וקודם הניגוב, מה יעשה? איני מדבר על דברים שבקדושה. 2) האם אמירת "נו" או "הא" נחשבת הפסק בדיבור? 3) האם הפסק בדיבור לאחר הנטילה לסעודה (אם אוכל פחות מכביצה)/דבר שטיבולו במשקה קודם הניגוב יחייב נטילה חוזרת? 4) נטל ידיו לסעודה כדת, והתלכלכה ידו - או במקומות שמחייבים נטילה (למשל מקומות מכוסים), או במקומות שלא מחייבים (למשל רצפה) - האם יכול בעוד ידיו רטובות לשטוף במים את הלכלוך ולברך או צריך לנגב ידיו וליטול מחדש או ייטול ישר על ידיו הרטובות? ואם חייב נטילה שוב, האם יטמאן לאחר הניגוב למי שנוהג כך? 5) לגבי סעיף א בתשובת הרב: האם כשמטמא ידיו בשביל לנטול נטילה חוזרת, האם מספיק שיטמא יד אחת? מבקש מכבודו התייחסות גם לדעת הגר"ע יוסף. תודה רבה מאוד.

שלום א. הפסק בין הניגוב לברכת "על נטילת ידים" - אין להפסיק בין הברכה לניגוב כפי שאסור להפסיק בין כל ברכה לתחילת עשיית המצוה וכאן הניגוב הוא חלק מעשיית המצוה.(שו"ע סי' קנ"ח סע' י"א ובמשנ"ב שם). כתב בילקוט יוסף (סימן קנח סעיף יא): "אין להפסיק בדיבור בין הנטילה לניגוב. ומכל מקום אם הפסיק בדיבור קודם הניגוב, קודם שיברך, אינו צריך לחזור וליטול ידיו, אלא יברך וינגב. [וגם לא ינגב ידיו ויחזור ויטמאם כדי ליטול שנית בברכה. וכמבואר]. ומכל מקום לדברים שבקדושה מותר לענות. [שו"ת יביע אומר ח"ט חאו"ח סי' קח אות פא]. ב. בשו"ת אבני ישפה (חלק ד' סי' כ"א) כתב שאמירת "נו" יש בה משום הפסק כיון שיש לה משמעות של זירוז או בקשת תשומת לב מהשני. וכן כל המילים או ההברות שיש להם משמעות מסויימת. ג. הברכה מוסבת על כל תהליך הנטילה ולכן אין לא להפסיק בדיבור מתחילת הנטילה עד לסיומה ומיד בסיום הנטילה לפני הניגוב יש לברך. אם הפסיק בדיבור בין הנטילה לברכה - לדעת חלק מן הפוסקים (דרושי הצל"ח דרוש ד' אות כ"ב, שו"ת שבט הלוי חלק ג' סי' י"ב, פסקי תשובות סי' קנ"ח אות כ"ג) צריך ליטול ידיו שוב אך תחילה יטמא את ידיו ע"י חיכוך בשערות או נגיעה בנעליו. ויש פוסקים (שו"ת יביע אומר חלק ח' סי' כ') הסוברים שיכול לברך. ד. הילקוט יוסף (סימן קסג-קסד סעיף ד') פסק: מי שנגע באמצע הסעודה בידו אחת במקומות המכוסים, או חיכך בראשו במקום שדרכו להיות מכוסה, אם רוצה להמשיך לאכול יטול ב' ידיו /הערה/: הלשון בהליכות עולם ח"א (עמ' שמב) "ונכון להחמיר" ליטול ב' ידיו. /ע"כ/. בלי ברכה. אבל אם בדעתו לאכול פירות ומגדנות בלבד, אין צריך ליטול אלא ידו אחת". במצבים בהם יש ליטול ידים כדין כגון בתחילת הסעודה וכדו' פסק בילקוט יוסף (סימן קסב סעיף ד): יש אומרים שצריך לנגב את הידים אחר שנגעו בידית הכלי הרטובה, קודם שיטול את ידיו, או לנגב את ידית הכלי שנוטלים בו ידים, ונכון לנהוג כן, ולנגב הידים מהרטיבות שאחזה בהם מאחיזת הכלי". ה. כפי שנכתב בסעיף א' אין צורך לטמא ידיו כלל. יום טוב