בתשעת הימים לא טוב לעשות עסקים עם גויים, האם עסקה שיכולה להיות אבדה מול הגויים אפשר לבצע או לא? והאם יש להמתין לאחר תשעת הימים או לפחות לבצע חלק מהעסקה בכדי לחסות חובה בבנק? תודה רבה.

שלום רב. מעיקר הדין מותר לבצע עסקה כזאת בתשעת הימים, עם זאת יש עדיפות לאפשרות שהעלית לבצע רק חלק מהעסקה. מקורות: א. בגמ' בתענית כט: נאמר בשם רב פפא: שהיות ובחודש אב ממעטין בשמחה, ובחודש אדר מרבין בשמחה, לכן "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי", כלומר דין ודברים עם גוי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה". ואילו בחודש אדר, אדרבה, יכול להמציא את עצמו אליו, כדי שידון עמו אז "דבריא מזליה". ואף שישראל מעל המזל, ביאר הריטב"א (שם) שזהו דווקא בשאר ימות השנה. אך בב' חודשים אלו, יש מזל, כיוון שכך נגזר על עם ישראל. עוד כתב, שאפשר ש"מזל" לאו דוקא, אלא שגזירה נקראת מזל בלשון בני אדם. והובא להלכה בריש סימן תקנ"א. ב. בנוסף הובא להלכה (שם סע' ב') שיש למעט במשא ומתן, וזהו עניין כללי שאינו קשור לגוי. ונחלקו הפוסקים האם יש למעט כל משא ומתן או רק משא ומתן של שמחה, וכתב המ"ב (שם סקי"א) שלכל הדעות אם מדובר על משא ומתן בדבר האבד, הדבר מותר, וסיים המ"ב שם: "ובזמננו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתו". וראה בבה"ל (שם ד"ה ממעטים) בשם הפמ"ג, שישראל שיש לו פרנסה מהגוי ע"י שמנגן להם בכלי זמר בבית המשתה, יש להתיר אם מדובר "בכדי פרנסתו". ויתרה מזאת כתב המ"ב לקמן (סי' תקנ"ד סקמ"ח), שאפילו בתשעה באב עצמו, אם יש יריד או ששיירות באות וניתן לקנות דברים בזול או למכור, מותר לעשות כן ע"י גוי, כיון שמדובר ב"דבר האבד". לכן כיון שמדובר בעסקה עם גוי בדבר שיש בו חשש לדבר האבד, ודאי שניתן להקל. וכיון שלא מדובר על דין בערכאות של גויים, אלא על עסקה עם הגוי שיש בה כדי לסגור חוב בבנק, ודאי שזה לא גרע, מעסק עם גוי שיש בו "כדי פרנסתו", ומותר. ההצעה שכתבת לבצע את החלק הנצרך ביותר, ואח"כ להשלים אותה לאחר תשעה באב, זה רעיון ראוי יותר. והביטוי לאבלות שכתבת מוסיף עוד אבן בבניין ירושלים ת"ו. ברכה והצלחה,