שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

סוף זמן אכילת פסח לפי הגמרא?

undefined

הרב משה מאיר אבינר

כ"ח תשרי תשפ"ב
שאלה
במסכת ברכות (דף ט/א) נחלקו רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא על מועד סיום אכילת הפסח, היות ורבן גמליאל אכילת פסחים לא קתני. רבי אלעזר אומר: עד חצות (שעת חיפזון דמצרים). ורבי עקיבא סובר: עד שעת חיפזון דישראל (היינו עלות השחר). ולא נראה לי מדברי הגמרא (או שלא הבנתי) לאיזו הכרעה הוחלט לסיום אכילת הפסח? אבקש במחילה מכבודכם הבהרה.
תשובה
שלום וברכה, אכן בגמרא לא מפורש כמי ההלכה ונחלקו הראשונים כמי לפסוק. שורש המחלוקת נובע מכך שיש כמה משניות שדנו בהלכה זו, ויש משניות שפסקו שזמן קרבן פסח עד חצות ויש שפסקו שעד עלות השחר. המשנה בפסחים (י, ט) אומרת שקרבן פסח אחר חצות מטמא הידיים, כלומר שאחר חצות כבר נעשה נותר, וחכמים גזרו על הנותר שיטמא את הידיים. ואומרת הגמרא שם (פסחים קכ ב) שהמשנה היא כשיטת ר' אלעזר בן עזריה, שסובר שזמן אכילת הפסח הוא רק עד חצות. והמשנה במגילה (ב ו) אומרת שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. והגמרא (מגילה כא א)אומרת שכלל זה בא לרבות דבר שלא נכתב במפורש, שאף אכילת פסח כל הלילה. יוצא שמשנה זו כדעת רבי עקיבא. והמשנה זבחים (ה ח) אומרת שהפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות. הגמרא (נז ב) אומרת שמשנה זו היא כדעת ר' אלעזר בן עזריה. רבנו חננאל (פסחים קכ ב) כתב שהלכה כר' אלעזר בן עזריה, כיוון שסתם משנה בפסחים כמותו. וכן כתב בספר האגודה (זבחים נז ב) בשם ר"י, שכיון שישנן שלוש סוגיות שהכריעו כראב"ע ורק אחת כר''ע. אך הר"ן על הרי"ף (פסחים כז ב ד"ה גרסינן, מגילה ז א ד"ה זה הכלל) הביא שיש מקלים כר' עקיבא, לפי שהלכה כמותו מחבירו, וגם סתם המשנה במגילה כמותו, מ"מ להלכה כתב שאין להקל בכך. גם הרא"ש (פסחים י לח) כתב שנכון להחמיר כראב"ע, לפי שניתן לומר שגם ר' עקיבא מודה שיש להרחיק את האדם מן העבירה באיסור דאורייתא. וכתב שכן היה נוהג רבנו תם לאכול את האפיקומן קודם חצות. גם בברכות (א ט) כתב שכיון שמספקא לן כמי הלכה יש להחמיר. הרמב"ם (קרבן פסח ח טו) כתב שמדין תורה הפסח נאכל כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר, אבל כדי להרחיק את האדם מן העבירה, אמרו חכמים לאכלו עד חצות. בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il