שלום הרב. רציתי לשאול לגבי אירוח בשבת אצל מש' שאוכלת כשרות רגילה-האם ניתן לאכול עוף (האם בכשרות רגילב תתכן בעיה ב'צומת הגידין'?!), כמו כן, לגבי עשבי תיבול, האם זה כמו 'חסלט',או שמספיקה שטיפה רגילה? תזכו למצוות!

שלום רב לכבודו. א. ניתן להקל, אם מדובר בכשרות מוכרת וטובה. בפרט אם יש חשש שהמארחים יפגעו. התייחסתי רק לצומת הגידין. ב. אם מדובר בעשבי תיבול יבשים וטחונים, ניתן לאוכלם בדיעבד. ואם הם טריים וכבר נתבשלו עם המאכל, המאכל עצמו מותר, ואם בעל הבית נאמן עליך בכשרות, ניתן לאכול גם את העשבי תיבול. מקורות: הלכה למשה מסיני שאם נקרע הגיד, העוף טרף ואפילו נקרע רובו של גיד מתוך ששה עשר הגידים שבשוק העוף. ואף שבשו"ע ובנושאי כליו לא הוזכר חובת בדיקה של צומת הגידין אלא אם כן נמצא בעוף ריעותא, כמבואר ברמ"א (יו"ד נ"ט ו'): "אין אנו בקיאים בבדיקת צומת הגידין של העוף ובכל מקום דאיכא מכה אפילו אינו רק נפוח ונצרר דם וכו' בעוף, הוא טריפה, והוא הדין כשנשברה העצם במקום צומת הגידים". ואם כן ידוע שהעוף לא נבדק ,ורואים מכה עם צבע כהה, יש לעשות שאלת חכם (ראה הכשרות עמ' רל"ה-רל"ו). והנה בימנו בתהליך הגידול (פיטום, זריקות, בהובלה, מחלות), יש מיעוט המצוי של עופות שנקרע להם הגיד. ולכן 'מצוי' שבכשרויות מטעם בדצי"ם שונים, נוהגים לבדוק אחד אחד ע"י חיתוך אותו מקום בסכין. ואילו בכשרות רבנות מהדרין בודקים ע"י הסתכלות ומישוש בצורה חיצונית, ורק אם יש ריעותא, מוציאים ובודקים. ויש כשרויות שבודקים ע"י מדגם, ויש שאין בודקים כלל (ראה כל זה בס' הכשרות שם, הכשרות למעשה עמ' ס"ז). ולכן למעשה ניתן להקל ולאכול עוף שלא עבר בדיקה בצומת הגידים אלא אם כן נמצאה ריעותא, כיון שכל דין מיעוט המצוי הוא כאשר מדובר על איסור שהוא ודאי טריפה, ולא כשיש ספק בעצם הבדיקה כאמור לעיל (ראה הכשרות למעשה שם שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' פ"א). כמו כן יש כאן ספק ספיקא להקל כפי שכתבו פוסקי זממנו ביחס לספרדי האוכל אצל אשכנזי וחושש לחלק. וכאן יש לנו ספק אם אכן צומת הגידים נקרע, וספק נוסף שאין אנו בקיאים בבדיקה זו כלל ושמא הוא כשר, שהרי יש ספק היכן בתחתית השוק, המקום שנחתך מטריף. ב. עשבי טיבול שהם בחזקת נגועים, מצריכים כשרות מהודרת ללא חשש חרקים, ובדיעבד אם מדובר בעשבי טיבול יבשים שעברו טחינה, מותר להשתמש בהם (הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אשרי האיש יו"ד א' עמ' י"ב). אם בישל ירקות או עשבי תיבול ץ בחזקת נגועים ללא בדיקה לפני, יש להוציא אותם, ומותר לאכול את המאכל. ויש בזה ספק ספיקא, ספק אם אכן היו תולעים, ואם היו, ספק נימוחו ונתבטלו (מנחת אשר ויקרא י"ז, לג"ר אשר וייס, ובס' הכשרות למעשה עמ' שי"ח הביא רשימה של ירקות, עלים ועשבי תיבוח שמצריכים פיקוח מחרקים וציין שם שעלי גפן וארטישוק אסורים אפילו בדיעבד כיון שהם נגועים מאד). ואם המארח נאמן בענייני כשרות, ניתן לסמוך עליו גם לעניין זה. בברכה נאמנה,