אני חוזר בתשובה מלפני שנה וראיתי שרשום שבעל תשובה תמיד צריך לזכור את עברו לפני התשובה ולהיות מלא יגון וחרטה על העבר, שאלתי היא כזאת. מדוע ?הרי זה כבר עבר? וכבר היה תקופה שהייתי בצער על כך והתחרטתי רבות..הרי אם אדם לאחר 20 שנה מתקופה שהיה חוטא כל הזמן יזכור את אותה תקופה ויהיה מלא יגון וצער וחרטה על כך, זה רק יפריע לו להתקדם בעבודת ה’ ולהתעלות מבחינה רוחנית כי אותו יגון יפריע לו...והרי זה כבר ממזמן עבר..אם הרב יכול בבקשה לתת לי הנחיה והסבר מפורט שאדע מה לעשות...

בעל תשובה צריך לשמוח מאד על שמצא את הדרך הנכונה ולהודות לד' על כך. ולא צריך להצטער על העבר יותר מאשר לשמוח על הווה שכעת הוא הולך בדרך נכונה. אם הזיכרון של החטאים לפני ששב בתשובה מדרבן אותו כל הזמן להתקדם אזי יש מעלה בזכרון של העבר. אבל אם הזיכרון של החטאים מיאש אותו ומחליש אותו הרי זה סימן שהיצר הרע הוא שמפתה אותו לזכור על מנת להחליש אותו ולשבור אותו. לסיכום בעל תשובה צריך להיות בשמחה על שזכה לשוב אל ד'. ועליו לזכור את עברו רק באופן שזה ממריץ אותו להתחזק עוד יותר בעבודת ד' ומימלא גם להיות יותר בשמחה.