שלום וברכה, במסכת סוכה ג ט נכתב: והיכן היו מנענעין? בהודו מב לה תחלה וסוף, ובאנא ה הושיעה נא, דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, אף באנא מג ה הצליחה נא. אמר רבי עקיבא, צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע, שכל העם היו מנענעים את לולביהן, והן לא נענעו אלא באנא ה הושיעה נא. ואם כן מה מקור המנהג לנענע גם בויאמר נא ישראל וכן בהודו האחרון הכפול? ישר כח ותזכו למצוות

תשובה: שלום וברכה, אכן מעיקר הדין צריך לנענע רק בהודו הראשון ובהודו האחרון (ההודו הכפול, שאומרים לפני אנא ה' הושיעה נא). וכן פסק השו"ע (סימן תרנא, ח). אמנם התוספות (סוכה דף לז: ד"ה בהודו) כותבים שנהגו לנענע בכל הודו לפי שנאמר 'אז ירננו עצי היער... הודו לה' כי טוב'. אך אף התוספות מודים שזה לא מכח דברי המשנה אלא מנהג מאוחר שהתקבל בתפוצות אשכנז. וכן פסק הרמ"א (שם). בהצלחה רבה.