מה ההבדל בין רבי טרפון לרבי עקיבא בסיבה/טעם שבגללה מותר או אסור למוצא להשתמש בכסף שנשאר בידיו ממכירת האבידה?

שלום וברכה, מעיקר הדין כולם מודים שאין למוצא האבידה רשות להשתמש בחפץ שמצא וכן בדמים של החפץ לאחר שמכרו, שהרי דמים אלו שייכים למאבד והוא לא הרשה למוצא להשתמש. אלא שלדעת רבי טרפון עשו תקנה שהמוצא ישתמש בדמי החפץ משום שהוא טרח באבידה ומכר אותה וחששו שאם לא יתירו לו להשתמש לא ישתדל למכור. ולכן הגמ' (בבא מציעא כט:) אומרת בשם רבי חלבו אמר רב הונא: "לא שנו אלא בדמי אבידה, הואיל וטרח בה, אבל מעות אבידה דלא טרח בהו - לא". שאם מצא מעות גם לפי רבי טרפון אין למוצא רשות להשתמש, כיוון שלא טרח. וכן כתב החידושי הריטב"א (בבא מציעא כט:): "דוקא בדמי אבידה יהבו ליה רבנן רשותא להנפוקינון היכא דטרח בהו מפני תיקון העולם". בברכה,