שלום וברכה לכבוד הרב! אני מביא בפני הרב שתי תשובות של הרב בעניין האפשרות של הממליץ שלא לספר בבירורים על שידוך על כך שהבחור/בחורה היו מאושפזים באישפוז פסיכיאטרי. לא הצלחתי להבין, הרי לכאורה שתי התשובות סותרות אחת את השנייה. אשמח להבהרת הרב בעניין? כיצד יש לנהוג במצב כזה? שאלה א: מתואר ר"מ בישיבת הסדר שבחור שעבר אישפוז פסיכיאטרי ביקש ממנו להיות ממליץ, ואותו הר"מ סבור שצריך לספר על האישפוז מייד, והוא מציין שכך צריך לנהוג לפי דעתו של הרב אליעזר מלמד. אותו הר"מ טוען שאע"פ שהוא הבהיר לאותו בחור שזו דעתו, הבחור עלול להפנות אליו למרות זאת. השאלה הייתה כיצד יש לנהוג במקרה כזה. תשובת הרב: "אין כאן ויכוח הלכתי אלא מעשי, כיצד יוכל למצוא מועמדת מתאימה מבלי להסתיר ממנה את בעייתו. עשה כחכמתך." כלומר, מי שיודע על האישפוז יכול לשמש ממליץ ואינו חייב לספר על כך מייד, והוראה זו נכונה אף לשיטתו של הרב מלמד שסבור שהמשודך צריך בעצמו לספר על כך מייד. שאלה ותשובה ב (שאינם לפירסום באתר ישיבה אך הגיעו אליי דרך מי ששאל אותה): "שלום הרב. הרב נשאל לגבי מסירת פרטים על אישפוז על רקע נפשי ולא התייחס לתפקיד הממליץ. בעבר שאלתי את הרב על כך בעל פה והרב השיב לי שלמרות שהבחור עצמו יכול לדחות את סיפור הדברים לשלב מאוחר יותר אך מי שיודע זאת צריך לספר מיד ולכן הדרך הנכונה היא שמי שאינו יודע יהיה הממליץ. רציתי לשאול האם הבנתי את הרב נכון? תשובה: כן". כאן יש את הקישור לתשובה א: https://www.yeshiva.org.il/ask/70284 אשמח לתשובת הרב, מכיון שהדבר חשוב לי.

אם הממליץ חושש מאוד שהבחור לא יגלה את הדבר עליו מוטלת האחריות