ביבמות פרק טו משנה ז, מי שגזל מאחד מחמישה ולא יודע ממי וכל אחד טוען שממנו, מניח גזילה ביניהם ומסתלק (ומבואר שהכוונה מניח אצלו/בבי"ד עד שיתברר). בבא מציעא דף לז. התבאר שלא מדובר שהאדם הודה בעצמו, אלא שתבעו אותו (אם היה מודה בעצמו, ורוצה לצאת ידי שמים, ייתן לכל אחד). היות והוא נתבע ולא הודה, למה שיניח רק את הגזילה, ולא את הכפל?

שלום רק גנב שהתחייב בבית דין על פי עדים או שכפר ונשבע לשקר והודה משלם כפל. גזלן לא משלם כפל. יום טוב