רציתי לשאול כיצד בועז דרש את מואבי ולא מואבית?, הרי זה דין שכתוב בתורה עצמה, ואם הייתה מסורת שלא לוקחים גם נשים משם, מדוע עיון בסוגיה של בועז גרם לשינוי ההלכה, הרי לפי העיקרון הזה אם מישהו יעיין וימצא פרי שמתאים לתכונות פרי עץ הדר(הדר באילנו משנה לשנה, טעם עצו ופריו שוין וכו) לכאורה נצטרך לקחת פרי אחר... תודה וערב טוב

שלום לך, במשנה וגמרא (יבמות דף עו עמ' ב) משמע הדרשה: "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית" הייתה מקובלת מדורות, וכך העיד רבי שמעון שקיבל הלכה זו מרבו ורבו מרבו וכך הלאה. אלא שכנראה שהלכה זו היית רופפת ביד העם, ורבים לא ידעו אותה, ובא בועז ופרסם את ההלכה, שדווקא מואבי אסור, אבל מואבית מותרת. אכן פרסום זו גרר וויכוח, אבל סוף דבר הוכרע הדבר על פי מסורת מבית דינו של שמואל הרמתי [=הנביא], שכך ההלכה מסורה לו מדורות. עם זאת, יתכן ובדורות קודמים פרשו את האמור בתורה על עמון ומואב, שבין הזכרים ובין הנקבות אסורות, אולם בעז ובית דינו דרשו את הפסוק אחרת, וקבעו שבנות מואב מותרות, שכך כותב הרמב"ם (הל' ממרים, פרק ב, הלכה א): "ב"ד גדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך ודנו דין, ועמד אחריהם ב"ד אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו, שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים ההם אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך". כמובן שלא כל אחד שמוצא איזו דרשה חדשה, יביא לשינוי ההלכה, אבל התורה נתנה לחכמים היושבים בסנהדרין לדרוש את התורה ולפרש כפי הבנתם, גם בניגוד לדרשות שדרשו ביתי דינים שהיו בדורות קודמים. בברכה אוריאל טויטו