האם מותר לאכול את המאכל של שבת לפני שבת? לא לטעימה אני מתכוון..

שלום וברכה, אין איסור לאכול את האוכל של שבת לפני השבת. האוכל לא הוקדש לשבת. אולם נכון רק לטעום את האוכל של שבת לפני השבת, ולא לאכול יותר מטעימה, על מנת שהאוכל יישאר מיוחד לכבוד שבת. אולם אם יש איזה צורך ניתן לאכול מהאוכל של שבת, כגון במקרה שצריך להאכיל ילדים לפני השבת, ואין אוכל אחר שזמין ונוח לתת להם, אפשר להגיש להם מהאוכל של שבת. מקורות והרחבה: במשנה ברורה (רמב, ס"ק ד) כתב: "אם שלחו לו דבר מאכל שיאכלנו בשבת לא יאכלנו בחול. כן כתב בספר חסידים. ועיין לקמן בסימן תרצ"ד ס"ב דדעת הש"ע שם דהעני יכול לשנות במגבת פורים למה שירצה אף דגבוהו לצורך פורים אכן גם שם יש מחמירין בזה עיין בטור שם". אולם הבעיה שעליה דן המשנה ברורה היא לא שהאוכל הוקדש לשם שבת אלא שאחרים נתנו לו את האוכל במתנה לשם שבת, ואם מקבל המתנה יאכל את האוכל בחול, הרי שהוא עובר על דעת הנותן, ויש בזה חשש גזל. ומעיקר הדין ניתן להקל בזה כמבואר בסימן תרצד ס"ב. בספר מנחת פתים לגאון הרב מאיר אריק (בהערותיו על סימן רמב) ציין לדברי הירושלמי בנזיר (פ"ה, ה"א, דף כא.): "סברין מימר אפילו ימים טובים קובעין". ובקרבן העדה שם פירש שאם אדם אמר שיביא מנחה ביום טוב, הוא חייב להביא את המנחה דווקא ביום טוב. וכוונת המנחת פתים לרמוז שיש לומר לפי זה שאם אדם מייחד אוכל לשבת אסור לאוכלו בחול. אולם המנחת פתים ציין לפירוש 'שיירי הקרבן' של בעל קרבן העדה (ד"ה סברין) שהתקשה להבין את הדין הזה, ע"ש. ועיין שם בפירוש הפני משה שלפי דבריו אין שייכות בין הדין המוזכר בירושלמי שם לנידון דידן. ונראה לענ"ד שאפילו לפי פירוש קרבן העדה שם, דין זה נאמר רק בקרבנות שהם הקדש, ולא בסעודות שבת. עוד יש לציין שלכאורה דברי המנחת פתים נסתרים מגמרא מפורשת בביצה (טז.), שכך מובא שם: "תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר ברוך אדני יום יום". הרי שבית שמאי אכלו את האוכל שנועד לשבת לפני שבת. וראה שם בשפת אמת (ביצה טז.). על כן נראה שהמנחת פתים רק התכוון להעיר ולפלפל, אולם למעשה לא העלה על דעתו לאסור למעשה אכילת אוכל של שבת לפני השבת. מכל מקום, לא נכון לאכול את האוכל של שבת לפני השבת. מצינו כמה וכמה הלכות בדברי חז"ל והפוסקים שעניינם שהאוכל של שבת ייאכל בתיאבון ובעונג: חכמים הגבילו את האכילה בערב שבת (ראה סי' רמט, סע' ב-ג). עוד כתב השו"ע (סימן רפח סע' ז): "אם הקדימה לאכול הוא עונג לו כגון שנתעכלה סעודת הלילה יקדים ואם האיחור עונג לו כגון שעדיין לא נתעכל יאחר". הוסיף על זה הרמ"א: "הגה: וכן מי שיש לו סעודות כל יום כמו בשבת ישנה בשבת להקדים או לאחר". והעיר שם הגר"א נבנצל: "נראה דמדת חסידות איכא אם יצמצם מעט בסעודות החול או יאכל בשבת עם תבלין שאין רגיל בו בחול". הרי שראוי שהאוכל של שבת יהיה מיוחד ומענג, ולא נכון לאכול לפני השבת את האוכל של שבת. כל טוב!