לא ממש הבנתי מה למעשה... כי אם מישהו ציער אותי, אז יש לי צורך לפרוק ולבכות, אפילו אם אני מנסה לחפש למה ה הביא לי את הנסיון הזה. וגם איך שאני מכירה את עצמי, לפעמים זה מכעיס ומייאש אותי לנסות לחשוב למה ה הביא לי את הנסיון. (ועוד שבד"כ כשאני נפגעת זה בתקופות של החולשה האלה, שבהם אני גם מרגישה שהסיכוי שאצליח לתקן הוא נמוך..) אי אפשר פשוט לבכות סתם על הצער ולבקש שאותו אחד שפגע לא ינזק מזה...? תודה רבה ושנה טובה ומתוקה

ודאי שמותר ויש בכך אף העברה על המידות ורחמנות. גמר חתימה טובה,