למה אברהם "ולבני הפילגשים.. וישלחם"?, למה לא דאג להיותם יהודים?.

לשואל שלום, אברהם ראה שאין בכוחו להחזיר את בני הפילגשים למוטב (ראה רש"ר הירש בראשית כה, ו), ושילוחם נבע מחששו שמא אם ימשיכו לשבת בארץ כנען, קרוב לוודאי שלאחר מותו יטענו טענת ירושה על הארץ, ואף ינשלו את יצחק מהארץ המובטחת לו ולזרעו אחריו. ניתן ללמוד זאת מדברי הגמרא במסכת סנהדרין (צא ע"א), שם מובא מעשה הנוגע לבירור זכותנו על הארץ, והרי המעשה: פעם באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמרו בני ישמעאל ובני קטורה: ארץ ישראל שייכת לנו ולכם בשותפות, שהרי זכותכם על הארץ היא מכח היותכם בני אברהם אשר לו הובטחה הארץ, ואם כן גם אנחנו בני אברהם, וזכותנו בארץ אינה פחותה משלכם. אמר גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות לדון אתם בענין לפני אלכסנדרוס מוקדון! אם ינצחו הם - אמרו להם שניצחו אחד מן ההדיוטות שבישראל, ואין זו ראיה שהם צודקים. ואם אנצחם בטענותי - אמרו להם, שתורת משה רבנו נצחה אותם. הסכימו חכמים לדבריו, והלך ודן עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמר להם: מהיכן אתם מביאים ראיה שיש לכם זכות בארץ כבני ישראל? אמרו בני ישמעאל ובני קטורה: ראייתנו היא מן התורה שמחשיבה את ישמעאל ויצחק לתולדות אברהם. אמר להם גביהא בן פסיסא: אף אני אביא ראיה מן התורה, ואוכיח שאין לכם זכות בארץ, שכן נאמר: "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק", ואחר כך נאמר: "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ...". למה הדבר דומה? לאב שנתן שטר צוואה לבניו בחייו וכתב בו שלא יטול אף אחד מהם בחלק חברו, ושלח כל אחד למקום אחר, כפי שעשה אברהם, ששלח את בני הפילגשים מעל יצחק. מכאן ראיה שאין לכם חלק בארץ ישראל. בברכה נאמנה