שלום הרב, האם עומדים או יושבים בקידוש בשבת? האם עומדים בקידוש בחגים? האם יש הבדל בין קידוש של יום לקידוש של לילה?

שלום וברכה, אין הבדל בעניין זה בין שבת ליום טוב, ובין קידוש של יום לקידוש של לילה. יש שאומרים קידוש בישיבה ולא בעמידה משני טעמים: א. בכך שיושבים בעת הקידוש מתקיים בצורה מליאה 'אין קידוש אלא במקום סעודה', שמקדש במקום שיושב בסעודה. ב. מכיוון שהמקדש מוציא אחרים ידי חובה בקידוש - נכון לשבת, משום שבישיבה הם קבועים יחד (ראה מ"ב, רעא, ס"ק מו). לעומת זאת יש שעומדים בקידוש לכבוד ה' ולכבוד השבת (כף החיים ס"ק סב בשם האר"י, סידור השל"ה בשם ס' המוסר פ"ד). גם הנוהגים לשבת בקידוש עומדים בתחילת הקידוש בשבת כאשר אומרים 'ויכולו 'משום שזה כעדות על בריאת שמים וארץ (שו"ע רעא י, ועיין גם מ"ב רסח יט). ויש שאף את 'ויכולו' אומרים מיושב (רמ"א רעא י). אף הנוהגים לעמוד בשעת קידוש יושבים בעת שתיית היין [מ"ב (רצו ו), כף החיים (רעא סב) שש"כ (מז כח)]. הרחבה: אף שאין הבדל בין שבת ליום טוב לעניין זה, יש לציין שיש אומרים שבסוכות יש לקדש מעומד דווקא בשביל שיוכל מיד לאחר ברכת 'לישב בסוכה' לשבת, וכך תהיה ברכת המצווה סמוכה לעשייה (שו"ע תרמג, ס"ב, כך מצדד הגר"א כמובא בביאור הלכה שם). ויש שנוהגים גם בסוכות לשבת (רמ"א שם). ובערוך השולחן (רעא כד) כתב: "אם צריכים לעשות קידוש מעומד או מיושב - אינו מבואר להדיא לא בגמרא ולא בפוסקים, ומשמע דאין קפידא", ע"ש. ובקונטרס הזכרונות (יט ב) מובא שהחזון איש היה מקדש מיושב כל הקידוש מתחילת ויכולו, וכן הבדלה. ומובא שם בהערה ('הן זכרונן' הע' 3) שלדעת הג"ר חיים קנייבסקי אף מי שמנהג אבותיו לקדש מעומד נכון לשנות ולנהוג כדעת הגר"א והחזון איש ולקדש מיושב. כל טוב!