שלום, איך לא ידעו תנאים, לדוגמה, רבי יוסי הגלילי, דברים פשוטים שוודאי היו עוברים מההורים, כמו הדיון הידוע האם מניחים תפילין בחול המועד, שבת ויום טוב, ופסקו על סמך פסוקים בתנ"ך? הכרעה בין שתי שעות. והאם מחייב שמישהו החליט, איפה שהוא, לפסוק משהו שלא היה, למשל, לעשות שבת עד חצות? כלומר היתה הלכה, באו והחמירו אותה. גם אם קיבלו את זה 700 רבנים. מה היה לפני, בהלכה למשה מסיני? בפרט אם יש 200 רבנים שאומרים את האמת - שאין הלכה כזו... למשל שש שעות אחרי בשר. פסקים ע"פ קבלה ועוד. פוסקים, קהילות שלא קשורות לאחרים, לא סנהדרין וכו, פוסקים כל מיני דברים.. מספרי הרבנים זה סתם דוגמאות. אם רוב העם פתאום הלך אחרי פוסק מסויים (לא ברור למה ובשביל מה), למשל קבעו - הרב עובדיה זצ"ל, או הרב שטיינמן זצ"ל, או הרב מוחמד ממצרים, סתם דוגמה, הכיצד זה קשור אליי? למיטב ידיעתי הם לא סנהדרין ולא מלכים ולא נביאים, הם רק צריכים להעביר הלכה ממשה אלינו ובזה לא תסור. אני לא מדבר על טכנולוגיה חדשה, זה נושא אחר. היום יש 700 ספרי הלכה בחנות ספרי קודש. גם אם תרצה, לא תצליח לעשות לעצמך רב, לבחור אחד מתוך 700 או מתוך 20, זה כבר לא כ"כ משנה. וזה מתחיל כבר במשנה, תנאים לא יודעים מתי אבא שלהם מניח תפילין? תודה

שלום לך, הדבר המחייב את שמירת ההלכה הוא: קבלת האומה. כלומר נוהג או פסיקת הלכה שהתקבלה באומה מחייבת את כל בניה של האומה. וכל אחד שהוא בן לאומה מחויב לקבל על עצמו את מנהגיה של האומה, מפני שבכך הוא שותף לשמירה על זהותה ועל קיומה של האומה. ומכיוון שהאומה קיבלה על עצמה את האמור בתורה, הן זו שבכתב והן זו שבעל-פה, זה מחייב גם אותנו. פוסקי ההלכה לא ממציאם דברים מעצמם, אלא לומדים את התורה ומסיקים מתוכה מהי קבלת האומה, וכיצד האומה מנחה כל אחד מבניה לנהוג, על פי ההדרכה המיוחדת שבתורה. ומכוח קבלה זו של האומה, אנחנו הולכים בדרך שמתווים לנו פוסקי ההלכה. בברכה אוריאל טויטו.