שלום וברכה. א. מה מקור ההלכתי של ערבות הדדית בעם ישראל ? ב. מצד איזו הלכה צריך להשתדל להשפיע על אחרים לשמור מצוות ? ג. מה אכפת לי שאחרים שומרים או לא שומרים מצוות? ד. מה המקור ההלכתי שכל יהודי צריך להתנהל גם במרחב הציבורי ע"פ התורה? תודה וישר כוח,

שלום רב לשואל היקר. א. במסכת סנהדרין (דף כז:), למדו זאת מהפסוק ",וכשלו איש באחיו' - איש בעון אחיו, מלמד שכולן ערבים זה בזה!". ב. מצות תוכחה, ויקרא (יט יז): "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא", ראה רמ"א באורח חיים (סימן תר"ח סע' ב'), ובנושאי כלים שם. ובמנחת חינוך (מצוה רל"ט ד') הוסיף שיש בכך גם לאו של: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט), ועשה של: "והשבותו לו" (דברים כ"ב). ג. כיון שכולם ערבים זה לזה כנ"ל, לכן זה משפיע על כולם, רשב"י הביא לכך משל באחד שקודח באוניה בה ואומר שהוא לא מפריע לאף אחד (ויקרא רבה פרשה ד'). ד. התשובה לשאלה זו, נמצאת בכל מרחבי הש"ס, ובהלכות רבות בארבע חלקי השולחן ערוך, השייכות בכל זמן ובכל מקום. כל מטרת התורה "לתקן עולם במלכות שדי" ולהאיר לכולם. ברכת ה' עליכם,