האם מזגן הפועל על חימום המחובר לשעון שבת שנשכח על מצב קבוע ומפריע לישון כי נורא חם בדירה ומתחילים להתייבש נחשב כהפסד גדול לעניין ההעברת השעון שנשכח למצב שעון שבת ממצב קבוע בשבת עצמה? השעה 23 והמזגן עתיד להיכבות בשעה 01.

שלום וברכה, בהעברה של שעון שבת ממצב קבוע למצב שעון שבת, (כאשר המכשיר ימשיך לעבוד במצב שעון שבת) לא ניתן לראות שום שינוי במעגל החשמלי. אולם בבדיקת מעבדה במכון צומת גילו שיש הפסקה של זרם החשמל למשך כמה אלפיות שנייה (כך מסר לי הרב פרל ראש מכון צומת). יש פוסקים שסבורים שאין זה מוגדר כמעשה כיבוי משום שלעיני אדם לא ניכר שום שינוי בזרם. הכלל בדיני תורה הוא שהולכים אחר העין הרגילה ולא אחר בדיקת מעבדה. אולם יש פוסקים שסבורים שפעולה זאת מוגדרת כמעשה כיבוי ולא כגרמא. למעשה נראה שניתן להקל רק במקום צער בשינוי, כגון עם כפית. במקרה שהוזכר בשאלה המזגן מפריע לישון מסופקני אם זה נחשב מקום צער שהרי ניתן לפתוח את החלון. למעשה זה תלוי במציאות הדברים, ואם על אף פתיחת החלון החימום גורם צער ניתן להתיר פעולה זאת בשינוי. מקורות והרחבות: יש לדון אם הפעולה של שינוי שעון שבת ממצב קבוע למצב שעון שבת כאשר המכשיר ממשיך לדלוק וייכבה לאחר זמן מוגדרת כמעשה כיבוי בידיים או כגרם כיבוי. הכלל הוא שגרמא מותר במקום הפסד (רמ"א, שלד, כב). בחזון עובדיה (ח"ו עמ' קמא) ביאר שלדעת השולחן ערוך מותר אפילו שלא במקום הפסד ולדעתו כך ההלכה. ודחה את דברי התפילה למשה שהחמיר בזה (וכן ראה במנוחת אהבה ח"ב פ"א ,הלכה יד) . על כל פנים אם נגדיר שהפעולה הנ"ל היא גרם כיבוי יהיה מותר לצורך הפסד, מצוה, או חולה שאין בו סכנה (ראה שש"כ יג, הערה קא). אולם אם הפעולה הזאת מוגדרת ככיבוי אור חשמל בידיים הדין חמור יותר. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר שלכאורה אסור (כלומר שזה נחשב כיבוי בידיים). ואף שלא רואים בעין רגילה את השינוי שבזרם, מכל מקום זה ניכר כאשר רואים את התוצאות בכיבוי האור על ידי השעון שבת. וכן אמר לי הגר"י אריאל שליט"א שאף שלא רואים בעיניים את השינוי בזרם, מכל מקום הפעולה ניכרת בתוצאה של המעשה. והוסיף שאף שיש מקום לגדולי הפוסקים לדון בדבר, בינתיים יש לאסור. אולם כאשר שאלתי את הגר"ד ליאור שליט"א אמר שבכל דיני התורה הולכים אחר הנראה והנגלה לעיני בשר. ואף שבבדיקת מעבדה במכון צומת מצאו שיש הפסקה של זרם החשמל, אין מתחשבים בזה. וכמו שכתב ערוך השולחן לגבי איסור חרקים, וכעין דברי התוספות בכתובות וכו. לכן לדעתו מותר לשנות את מצב השעון שבת ממצב קבוע למצב שעון שבת מפני שהמזגן מפריע. עכ"ד. נראה למעשה שאם עושים בשינוי ניתן יהיה להקל. ראה חזון עובדיה (ח"ו עמ' רנז) שהתיר לכבות אור החשמל על ידי ישראל על ידי שינוי כגון במרפקו לצורך חולה שאין בו סכנה. בנידון שלנו שיש מקום לומר שלא מדובר במעשה כיבוי אלא בגרמא ניתן להקל יותר. בברכה הערת הג"ר שלמה הירש שליט"א: יש כמה צדדים נוספים שיש לדון בשאלה זו. גם אם לא נחשיב את העברת המתג לכיבוי בידים מצד ההפסק המועט, יש סוברים שהקדמת הכבוי אינה גרמא כיון שהמכשיר מתוכנן כך, וכדברי האגרות משה והגרי"ש אלישיב. גם ההיתר של החזון עובדיה בכבוי בשנוי יתכן שלא שייך כאן, שההיתר שלו הוא בכבוי שהוא דרבנן, אבל כאן אם נתיחס להפסק בהעברת המתג ככבוי והדלקה יש כאן הדלקה שלדעת החזו"א אסורה מהתורה. למעשה בשנוי נלענ"ד שיש לצדד שחשוב תרי דרבנן לחולקים על החזו"א וסוברים שאין איסור בונה. וגם לחזו"א אם נאמר שחשוב גרמא יש כאן תרי דרבנן ובמקום צער הגוף דהיינו שלא מועיל לפתוח חלון יש להקל.